איזון משאבים

הליך גירושין מורכב ממספר נושאים. בניגוד לסברה רווחת, הגירושין עצמם אינם הנושא המורכב ביותר במסגרת הליך גירושין, אלא עניינים אחרים, כגון – מזונות ילדים ובעיקר – המשמורת על הילדים.

עם זאת, במאמר שלהלן, נדון בנושא אחר, שלא פעם מהווה סלע מחלוקת בין בני זוג, שהוא סוגיית חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת הליך גירושין. בתחילה נסביר על גירושין באופן כללי. לאחר מכן נסביר על הדין הקיים היום. לאחר מכן נסביר מה הדין באשר לחלוקת רכוש בין בני זוג. כל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:

נעיר כי המאמר שלהלן הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

גירושין ונישואין

במדינת ישראל, ענייני נישואין וגירושין מוסדרים לפי הדין הדתי–עברי. המשמעות היא שבני זוג יהודים המבקשים להתגרש, יגישו את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. על מבקש הגירושין להוכיח כי ברשותו עילת גירושין המאפשרת לו להתגרש. עילות גירושין הן: בגידה, מעשה כיעור, אלימות, אי קיום וסיפוק מיני ועוד. עם זאת, במסגרת הליך הגירושין, בני הזוג צריכים גם להסדיר את סוגיית מזונות הילדים, כאשר ענייני מזונות נדונים הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. עוד נושא שבני זוג צריכים להסדיר, הוא סוגיית משמורת הילדים. כלומר, מי מההורים ישמש בתור הורה משמורן על ילדיו, או שאולי ההורים יקיימו משמורת משותפת. ככלל, ענייני משמורת נדונים בבית המשפט לענייני משפחה.

תביעה ליישוב סכסוך:

חשוב לציין, כי לפני הגשת תביעה בתחום דיני המשפחה, הדין מחייב (למעט גירושין בבית הדין הרבני) הגשת תביעה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה. תביעות אלו, הן בעצם בקשה לסיוע ביישוב הסכסוך, כאשר מי שעוסק בכך היא יחידת סיוע הממוקמת ליד כל בית משפט לענייני משפחה. רק לאחר 45 ימים מרגע הגשת הבקשה, ניתן לקיים הליך משפטי אופרטיבי.

חלוקת רכוש בין בני זוג:

ככלל, ענייני רכוש בין בני זוג נדונים בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, הדין באשר לחלוקת רכוש בין בני זוג, קבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק זה קובע כי בעת גירושין או פקיעת נישואין, ייערך בין בני זוג איזון משאבים. כלומר – ייקחו את כל הרכוש המשותף של בני הזוג ויחלקו אותו באופן שווה בין בני הזוג.

איזה רכוש נכלל במסגרת הסדר איזון המשאבים?

למעשה, חוק יחסי ממון קובע כי כל הרכוש המשותף, ייכלל במסגרת הסדר איזון המשאבים. ברירת המחדל היא שכלל הרכוש המשותף נחשב בתור רכוש בר איזון. עם זאת, חוק יחסי ממון מונה מספר סוגים של רכוש שלא נכללים במסגרת הסדר איזון המשאבים, כדלקמן: קצבת אלמנות, קצבת זקנה, קצבת נכות וכן רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה, או רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין. מעבר לכך, כספי פנסיה, מוניטין, דירת מגורים, רכבים ועוד, נחשבים בתור רכוש בר איזון, על כל המשתמע מכך.

האם בית המשפט יכול לסטות מהסדר איזון המשאבים?

התשובה חיובית. סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט לענייני משפחה את הסמכות לסטות מהסדר איזון המשאבים, אשר כאמור מהווה את ברירת המחדל החוקית. עם זאת, סטיית בית המשפט מהסדר איזון המשאבים, תיעשה במשורה ורק בהתחשב ביכולת ההכנסה של בני הזוג ובמסת הנכסים שיש ברשותם. נעיר גם כי ספורים הם המקרים שבהם בית המשפט אכן סוטה מהסדר איזון המשאבים.

מהו הסכם ממון?

הסכם ממון הוא הסכם שעורכים בני זוג לפני הנישואין או במהלך הנישואין, אשר תכליתו להסדיר את סוגיית חלוקת הרכוש שלהם בעת צרה, בהתאם לרצונם. במילים אחרות, הסכם ממון הוא בעצם חריג נוסף להסדר איזון המשאבים. כלומר, בהתקיימו של הסכם ממון שנערך כדין בין בני הזוג, הסכם הממון הוא זה אשר יחייב את בני הזוג ולא הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון. נעיר כי הסכם ממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, כדי שיהיה לו תוקף חוקי.

לסיכום:

לא אחת, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, גוררים את בני הזוג לעימותים משפטיים בעת גירושין. אנו סבורים כי ניתן להימנע ממחלוקות אלו וזאת באמצעות עריכת הסכם ממון. עם זאת, במידה ונזקקתם לסיוע משפטי בכל הנוגע להסדרת סוגיית הרכוש המשותף בעת גירושין, רצוי מאוד להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון בתחום.