ישנם מקרים שבהם בני משפחה מסתכסכים, עקב ירושה או מערכת יחסים זוגית שהסתיימה. לדוגמא, בני זוג שיש ביניהם סכסוך עקב גירושין, נמצאים גם במחלוקת עקב רצון למכור נכס מגורים. נדגיש כי הדבר גם יכול לקרות בין בני משפחה אחרים. מכאן, נשאלת השאלה: מה קורה כאשר בני משפחה מסוכסכים, אינם מגיעים להסכמה לגבי נכס משותף שלהם, או במילים אחרות – כיצד שותפים במקרקעין, שהם גם בני משפחה, לרבות בני זוג, יכולים להגיע להסדרה לגבי נכס המקרקעין? התשובה לשאלה, מגיעה מצד אחד מדיני המשפחה ומצד שני היא מקבלת מענה בדינים אחרים, דיני המקרקעין. על כך, נדון במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכן/ם תוכן איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עו"ד משפחה בעל ניסיון.

דיני המקרקעין בישראל:

זכויות במקרקעין, מוסדרות בחוק הנקרא חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). הדין הבסיסי בישראל בעניין מקרקעין, הוא כי עסקה במקרקעין תיעשה בכתב בלבד, להבדיל למשל מעסקאות במיטלטלין, שאינן בהכרח בכתב. כמו כן – עסקה במקרקעין מחייבת רישום אצל רשם המקרקעין, על מנת להבטיח זכויות במקרקעין. בהתאם, במקרקעין, כמו בכל נכס, ניתן להירשם יחדיו, כלומר כשותפים, וביטול של רישום של שותפים, יכול להיעשות רק לפי דין או לפי פסק דין מוסמך. חשוב להדגיש כי נכס מקרקעין הוא דירת מגורים, קרקע ריקה ועוד.

שיתוף בנכסי מקרקעין:

שותפות היא בעצם התאגדות של שני אנשים ויותר, על מנת למצות הנאה מסוימת מעסק או ממקרקעין או מנכס כמוניטין ועוד. שותפות בדרך כלל מתקשרת לעסקים, חברות וכיו"ב. עם זאת, שותפות היא גם דבר שכיח במקרקעין. כלומר, שותפים שרוכשים יחדיו נכס מקרקעין כדי להפיק ממנו הנאה, בין אם מדובר בהנאה כספית ובין אם מדובר בהנאה כמגורים בדירה. למעשה, שותפות היא אקט קנייני. כמו כן, שותפים במקרקעין הם בדרך כלל בני זוג. מכאן נשאלות השאלות: מה קורה כאשר בני הזוג מבקשים להתגרש? כיצד הם יפרקו את השיתוף במקרקעין? יש כמה אופציות לכך, שנרחיב עליהן בחלק הבא.

הסכם שותפות:

קודם כל, כדי להבטיח את קיומה של שותפות במקרקעין, חשוב לערוך הסכם שיתוף במקרקעין. זהו בעצם הדין, שכן סעיף 29 לחוק המקרקעין קובע כי להבטחת שותפות, יש לערוך הסכם. כפי שציינו, עסקה במקרקעין גם צריכה להיות רשומה אצל רשם המקרקעין. במסגרת הסכם שותפות במקרקעין, יש להסדיר את הזכויות של הצדדים, כמו – הזכויות של כל שותף, כיצד כל שותף רשאי לנהוג בנכס בשגרת היום יום וכיצד מתקבלות החלטות לגבי הנכס. להסכם השותפות יש משמעות רבה ביום פקודה, כלומר – במקרה שבו בני הזוג או השותפים מבקשים לפרק את השותפות.

במידה ויש הסכם, וההסכם מסדיר את הכללים לגבי פירוק השותפות, הרי שאז ייתכן וניתן יהיה להגיע להסדרה קלה יותר. עם זאת, במידה ואין הסכם שותפות, או שההסכם אינו ברור בעניין פירוקו (במיוחד כשמדובר בבני זוג), הרי שאז עולה הצורך לפנות לבית המשפט.

תביעה לפירוק שיתוף:

לכל שותף עומדת זכות לפרק את השותפות. זהו הדין המתואר בסעיף 37 לחוק המקרקעין. פירוק השותפות, יתכן וייעשה באמצעות מכירת חלקו של השותף. מנגד, לא פעם עולה הצורך למכור את החלק בשותפות לאדם חיצוני, מה שגם גורר מחלוקות בין השותפים. במקרים כאלו, לרוב מוגשת תביעה לבית המשפט לפירוק שיתוף. במידה ומדובר בבני זוג שנמצאים בהליכי גירושין, הרי שאז הדיון ייערך בבית המשפט לענייני משפחה.

תביעה לפירוק שיתוף, תכליתה להביא את בית המשפט להכריע כיצד תפורק השותפות. בית המשפט יכול להורות על מכירת חלק מהשותפות לשותף אחר, או לאדם חיצוני. כמו כן, לעיתים יכול בית המשפט להורות על מינוי כונס נכסים למכירת הנכס (שכרו ישולם על ידי מכירת הנכס ומתגמולים שיתקבלו ממכירת הנכס).

חשוב גם לדעת, כי חוק המקרקעין מקנה בשותפות במקרקעין, זכות קדימה לשותף אחר. כלומר – המבקש למכור את חלקו, יצטרך לתת זכות קדימה לרכישה, לצד השני, דהיינו – לשותף האחר. כך קובע סעיף 101 לחוק המקרקעין.

עם זאת, המציאות הינה מורכבת, ולא פעם זוגות הנמצאים בהליך גירושין, הכולל גם הסדרה של סוגי רכוש שונים, מוצאים את עצמם במחלוקות עזות, לא רק על נכס המגורים, אלא גם על נכסים נוספים.

לסיכום:

פירוק שותפות, נוגע לכל שותפות, לרבות חברות או מוניטין או רכוש. עם זאת, פירוק שותפות במקרקעין הוא עניין קצת שונה, משום שיש חוק ספציפי שעוסק בכך. לכן, את המאמר נסיים בהמלצה: יש להיעזר בעורך דין משפחה בעת הצורך.

דילוג לתוכן