מזונות הם תשלום שלרוב משולם על ידי האב לטובת כלכלת ילדיו. מזונות יכולים גם להיות משולמים לטובת אישה (כלומר – מזונות אישה). ללא ספק מדובר בנושא חשוב מאוד שתמיד מעסיק בני זוג שנמצאים בהליך גירושין, במיוחד כאשר מדובר בזוג עם ילדים משותפים. עם זאת, ישנם לא מעט מיתוסים בתחום המזונות (הן מזונות אישה והן מזונות ילדים). במאמר שלהלן, כעורך דין מזונות, אבקש להציג מספר מיתוסים הנוגעים למזונות ילדים וגם למשמורת ילדים (שזהו נושא הקשור בטבורו למזונות) ולהפריך אותם, כל זאת על מנת להעניק לכם הקוראים תוכן ומידע איכותי בנושא. אעיר כי המאמר שלפניכם אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין מזונות בעניין הספציפי.

מיתוסים במזונות ומשמורת:

בחלק שלהלן – אבקש להציג מיתוסים הנוגעים למזונות ומשמורת ילדים, שרווחים אצל אנשים רבים. מדוע מדובר במיתוסים? מכיוון שכאשר לקוחות רבים מגיעים למשרדי, הם באמת משוכנעים שהמצב המשפטי הוא איקס, על אף שהמציאות רחוקה מאוד. אז הבה אציג את המיתוסים ואת ההסבר והעובדות האמיתיות:

גבר תמיד "נדפק" בגירושין:

הנחה כל כך לא נכונה. גירושין הם הליך מאוד מורכב, ושני הצדדים לרוב משלמים עליו – בכאב ולעיתים גם בממון. אין ספק שהליך גירושין יכול לגבות מחיר כספי גבוה, אך הדבר תלוי ברצונם של בני הזוג. אם בני הזוג מסדירים את הסוגיות בהסכמה, הרי שההליך יהיה קל, קצר, יעיל וגם זול בהרבה. לכן ההנחה שרק גברים נפגעים מהליך גירושין, היא פשוט שגויה מן היסוד.

תמיד צריך לשלם מזונות אישה:

לא נכון בכלל. מזונות אישה משולמים רק במקרים שבהם האישה באמת הייתה תלויה בבעלה לפרנסתה בעת הנישואין. גם אז, המזונות משולמים אך ורק עד לגירושין עצמם. לאחר הגירושין הבעל לא מחויב לשאת במזונות אשתו. במקרים שבהם עולה שאלת מזונות האישה, הרי שהאישה באמת צריכה להוכיח תלות, ואם היא עובדת ויש לה מקצוע, אזי ספק רב אם ייפסקו לה מזונות לטובתה. נדגיש שמדובר רק במזונות אישה, לא ילדים, שכן אז חל דין שונה. כך שמדובר במיתוס, וטוב שהפרכנו אותו.

אם הגבר וויתר על הבית, הוא לא חייב לשלם מזונות:

לא נכון – מיתוס שגוי. נכון שבני זוג יכולים להגיע להסכמה לגבי גובה המזונות, אך זו לא הסכמה שמחייבת את הקטין ובנוסף היא צריכה לקבל אישור שיפוטי. עצם הוויתור על הבית לא גורע מחובת הבעל לשאת במזונות ילדים, אם כי זה יכול אולי לסייע בהפחתה מסוימת. גם פה חשוב לפנות אל עורך דין משפחה בעת הצורך, ולקבל ייעוץ ספציפי למקרה המסוים.

אם יש משמורת משותפת – לא חייבים לשלם מזונות:

ממש לא נכון – אומנם ישנה פסיקה של בית המשפט העליון, הקובעת שאם בני זוג אכן מקיימים משמורת משותפת אמיתית מבחינת זמני שהייה וטיפול, ובמידה ואין בין בני הזוג פער גדול בהכנסות, הרי שאז ניתן לערוך חלוקה שווה של המזונות. אך גם אז מדובר רק במזונות מדין צדקה (כלומר – מזונות שמשולמים אחרי גיל 6 ונוגעים להוצאות הלא בסיסיות של הקטין). בכל הנוגע למזונות מדין חובה (כלומר – הוצאות בסיסיות לטובת הקטין), אין פטור, נכון לכתיבת שורות אלו. כך שזהו מיתוס לא מדויק, בלשון המעטה. מדובר בנושא סבוך, וחשוב מאוד להתייעץ בעורך דין מזונות בעת הצורך ולקבל ייעוץ ספציפי לנסיבות העניין של בני הזוג המסוימים.

צריך לשלם מזונות רק עד גיל 18:

לא מדויק בהכרח. נסביר: ככלל, מזונות משולמים גם לאחר גיל 18, אם הילדים נמצאים בשירות צבאי או לאומי. אומנם גובה המזונות בשלב הזה נמוך משמעותית מהמזונות עד גיל 18, אבל קיימת חובה לשאת במזונות ככלל, אלא אם יש הסכמה אחרת שקיבלה אישור שיפוטי. לרוב, ערכאה שיפוטית, בין אם בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה, יפסקו מזונות עד לשחרור מהשירות הצבאי או הלאומי. כך שמדובר במיתוס, וחשוב לדעת זאת.

לסיכום:

במאמר זה הצגתי מספר מיתוסים רווחים הנוגעים למזונות ילדים ואישה, וכן למשמורת, שהרי מדובר בשני נושאים ששזורים אחד בשני ומשליכים אחד על השני. תקוותי היא שעתה, לאחר קריאת המאמר, הנחות שגויות רבות שהיו לכם נעלמו, ומעתה תוכלו לדעת את העובדות לאשורן. לצד זאת, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מזונות ומשפחה כאשר עולה הצורך להתגרש, ולהסדיר את שאלת המשמורת והמזונות.

דילוג לתוכן