מאמר זה יסקור את תחום הגירושים במדינת ישראל, את הדרך להתגרש, את ההסדרים הנלווים שיש להגיע אליהם כאשר מתקיים הליך גירושים, את סוגיית המדור (כלומר, המגורים של בני הזוג והילדים לאחר הגירושים), את חשיבות הייעוץ המשפטי במהלך ניהול ההליך וכן את הערכאות הרלוונטיות בהליכים אלו.

נעיר כי המאמר נכתב לצורך עיון ומתן מידע ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין לגירושין ומשפחה.

הליך הגירושים במדינת ישראל:

הליך הגירושים והליך הנישואים הינם הליכים דתיים שמתקיימים לפי דין תורה. זוגות יהודים, גבר ואישה, שרוצים להתחתן במדינת ישראל, מחויבים לערוך טקס נישואים דתי באמצעות רב ומנהגים יהודים. זוגות יהודים שרוצים להתחתן בטקס שאינו דתי, לא יכולים להתחתן בארץ ונאלצים לקיים את הטקס בחו"ל (במקומות שהמדינה מכירה בהם) ואז לחזור ולהירשם כנשואים.

הליך הגירושים, גם כאשר בני הזוג התחתנו בטקס דתי וגם כאשר בני הזוג התחתנו בטקס אזרחי בחו"ל, כל עוד הם רשומים כנשואים בישראל – הוא הליך דתי שכפוף לרבנות הראשית לישראל. את הליך הגירושים ניתן לקיים בהסכמת הצדדים, כאשר מלווה את התהליך צד שלישי אובייקטיבי (בדרך כלל עורך דין מתחום דיני המשפחה, או מגשר מומחה בתחום דיני המשפחה).

זו הדרך המומלצת ביותר לנהל הליך גירושים, אך מסתבר שבמציאות, במקרים רבים הליך הגירושים מתנהל בבית הדין הרבני (שיש לו סמכות בלעדית לדון בתביעת גירושים). אחד הצדדים מגיש תביעה לבית הדין הרבני בליווי פירוט העובדות, אסמכתאות ועילת גירושים ואז ההליך יתנהל מול הדיינים, שיחליטו האם יש עילה מוצדקת לאישור הגירושים.

הליכים נלווים לתביעת גירושין:

כאשר מתחיל הליך גירושים, בני הזוג צריכים להגיע להסדרים בנוגע לסוגיות נלוות להליך הגירושים. בני הזוג צריכים להסדיר את סוגיות הרכוש, את המשמורת על הילדים המשותפים, את עניין תשלום המזונות ואת סוגיית המדור. כל אחד מהנושאים עשוי לגרום להליכים משפטיים רבים ומורכבים, שיאריכו את הליך הגירושין בכללותו.

כמו את הליך הגירושים, גם את ההליכים הנלווים נכון לנהל בהסכמה. עם זאת, במקרים רבים ההליכים הנלווים מתקיימים בין כותלי בתי המשפט. בניגוד להליך הגירושים, את ההליכים הנלווים ניתן לנהל או בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, שיש להם סמכות מקבילה לדון בתביעות.

הערכאה שתדון בתביעות, היא הערכאה שאליה יוגשו התביעות ראשונות. מדובר בתהליך שנקרא "מרוץ הסמכויות". עורך הדין שמנהל את התיק, הוא זה שימליץ ללקוח באיזו ערכאה כדאי לו לנהל את התיק ויפעל בהתאם. נבהיר כי יתכן שהפסיקות בשתי הערכאות תהיינה שונות, כי בית הדין הרבני פוסק בהתאם לדין תורה, בעוד בית המשפט לענייני משפחה פוסק בהתאם לדין האזרחי.

מדור:

כאמור, כאשר זוג מתגרש, עליו להסדיר את הסוגיות הנלוות להליך הגירושים. אחד הנושאים שיש להסדיר הוא נושא המדור. המדור זהו הסדר המגורים. בסוגיית המדור יש מדור כללי ומדור ספציפי. מדור ספציפי זהו המדור בו מתגוררת המשפחה לפני הליך הגירושים, בעוד תשלום עבור מדור זהו תשלום עבור מגורים.

בתהליכים הנלווים, בוחנים תחילה את טובת הילדים המשותפים. צריכים לוודא כי הילדים יזכו לאותה רמת חיים שאליה היו רגילים כשבני הזוג היו נשואים וכן שיישארו (בשאיפה) באותו אזור שבו חיו, באותה מערכת חינוך, באותם חוגים וכו'. לכן, במקרים רבים, קובעת הערכאה הרלוונטית, כי הילדים יישארו לגור באותו בית.

כאשר אין אפשרות לגור באותו בית, או כאשר יש סכסוך בין ההורים או אם הבית הוא בבעלות האב (בהסכם ממון), בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יחייב את האב לשאת בתשלום מדור לאישה ולילדים. תשלום המדור יכלול תשלום יחסי עבור משכנתה או שכירות וכן עבור הוצאות שוטפות (כגון וועד בית, מים, חשמל ועוד). יצוין כי האב חייב לשאת בתשלום מדור מלא עבור ילדיו עד הגיעם לגיל 6. נבהיר כי כיום, הערכאות המשפטיות מכוונות לשוויון בין ההורים ולכן במקרים רבים נכלל תשלום המדור בתשלומי המזונות, בהתחשב במשכורות ובסוג המשמורת של ההורים.

לסיכום:

סוגית הליך הגירושים והסוגיות הנלוות הן סוגיות המלוות ברגשות עזים ובהליכים שעלולים להיות ארוכים ויקרים. לכן, כאשר זוג מחליט להתגרש, מומלץ לכל אחד מהצדדים לפנות לעורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה, שילווה את הצדדים ויוכל אף לסייע בסגירת ההליכים מחוץ לכותלי הערכאות השונות בהסכמה וביעילות. מדובר בסוגיות מורכבות, שיתכן כי יידונו בדין אזרחי או בדין דתי ולכן סיוע של עורך דין הוא חשוב.

דילוג לתוכן