ברוב המקרים, התמודדותו של אדם חילוני עם ערכאת בית הדין הרבני, אינה פשוטה. זאת לאור חוסר הבנתו את דרך קבלת ההחלטות הניתנות בערכאה זו (בהתאם לדין הדתי). לרוב, אדם יפגוש את הערכאה הזו בעתות משבר, הנוגעות לרצונו או רצון בן/בת הזוג שלו, לפרק את הנישואין. בנוסף, בבית הדין הרבני גם מתקיימים גם עימותים ממוניים בין בעלי דין, אשר מבקשים לנהל את עניינם בפני ערכאה זו.
לאור ייחודה של הערכאה הנ"ל, קיימים אנשי מקצוע אשר מתמחים במערכת הזו וכן בדיני המשפחה. אלו הם הטוענים הרבניים. במאמר שלהלן, נסקור: מהי ערכאת בית הדין הרבני, מיהו טוען רבני וכן מה הדין בדבר דיני האתיקה של טוענים רבניים. את כל זאת, נעשה לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם, הגולשות והגולשים, כדלקמן:
נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
בית הדין הרבני:
ראשית, כדי להבין את הצורך ועשייתם של טוענים רבניים, יש לדון בדין הנוגע לבית הדין הרבני. לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"), סמכותם של בתי הדין הרבניים היא בעיקרה, לעסוק בדין הנוגע ליחסי אישות ובכל נושאי המעטפת, דהיינו – גירושין ונישואין, שלום בית, תביעות כתובה וכו'. בית הדין הרבני הוא ערכאה שיפוטית, אשר מקבילה לערכאת בית משפט השלום במערכת בתי המשפט האזרחיים. בית הדין הרבני, הוא ערכאה מקצועית ייחודית לשפיטה לפי הדין היהודי וההלכה הדתית.
בתי הדין הרבניים פרוסים ברחבי הארץ, כאשר ערכאת הערעור להליכים המובאים לפתחם, היא בית הדין הרבני הגדול היושב בירושלים. בערכאה זו דנים דיינים אשר מקבילים לשופטים. לרוב, ישנם שלושה דיינים בכל דיון. מינויים יערכו על ידי וועדת מינויים של משרד המשפטים, באופן זהה למינוי שופטים. לאור העיסוק של בתי הדין הרבניים, שהוא לרוב בדיני משפחה, סמכותם מקבילה לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. לשם השלמת התמונה, נוסיף כי לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בכל הנוגע לתא המשפחתי, מכוח חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו-1995 (להלן: "חוק בתי משפט לענייני משפחה").
מיהו טוען רבני:
טוען רבני ובשמו הנוסף "טוען בית דין", הינו אדם הרשאי לייצג בבית הדין הרבני בנושאי משפחה, באופן זהה לעורך דין מייצג. המקצוע "טוענים רבניים", החל בעיקרו לקבל תאוצה, בשלושת העשורים האחרונים. סמכותו של טוען רבני מעוגנת בתקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001 (להלן: "תקנות הטוענים") וכן מוזכרת בכללי לשכת עורכי הדין, בשל אפשרות הייצוג וההתרה לכך.
על מנת להפוך לטוען רבני, יש צורך בקבלת רישיון. רישיון זה יינתן על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהסתמך על שלושה קריטריונים עיקריים ומבחני התאמה. הקריטריונים הם: היותו של הטוען הרבני הייעודי תושב ישראל, עליו ללמוד במשך ארבע שנים בישיבה גבוהה (לאחר גיל 18) או לחילופין, ללמוד במשך למעלה משלוש שנים במוסד חינוכי שבו קיבל תעודת גמר המוכרת בבית הדין הגדול. כמו כן, על הטוען הרבני לעמוד בבחינה שנערכת על ידי וועדת בחינה. הבחינה כוללת ידע מעשי בדיני משפחה וכן התבוננות באופיו והתאמתו של המועמד לתפקיד.
נעיר, כי בעבר יכלו רק גברים להתמנות לטוענים רבניים. עם זאת, לאחר פסיקתו של בג"ץ, שינו את תנאי הקבלה (הוסיפו את האפשרות ללמוד במשך שלוש שנים במוסד חינוכי, כתחליף ללימודי ישיבה) וכך יכלו נשים להפוך לטוענות רבניות. צירופן לשורות הטוענים, היטיבה רבות בהליכים המובאים בפני בית הדין הרבני.
אתיקה של טוענים רבניים:
לאור העובדה שטוענים רבניים עוסקים בדיני משפחה ובשל החשיבות לשמירת המידע המוצג להם כחלק מניהול הליכים, חלים על טוענים רבניים כללי אתיקה ייעודיים. לדוגמא, על טוען רבני מוטלת החובה לשמור בסודיות על כל מידע שמובא לפניו אודות הלקוח. כמו כן, על טוען רבני חל איסור לשדל לקוחות. על טוען רבני מוטלת החובה לנהוג בדרך ראויה ובנימוס כלפי בעלי דין אחרים ובית הדין. על טוען רבני לסייע לבית הדין לעשות משפט ולא למסור דבר שאינו אמת ועוד. נעיר, כי במידה וטוען רבני חרג מכללי האתיקה, תופעל עליו וועדת משמעת הזהה להליך המתרחש אצל עורכי דין. בנקודה זו, חשוב להבהיר כי טוענים רבניים רבים, משמשים גם כעורכי דין משפחה.
סיכום:
שימוש בטוענים רבניים עשוי להיות רלוונטי בעת פנייה לבית הדין הרבני. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה או טוען רבני, שיוכלו לסייע ולייצג את הפונה, במסגרת הליכים משפטיים בבית הדין הרבניים.