בית הדין הרבני הוא הערכאה המשפטית אשר אמונה במדינת ישראל על שפיטה בענייני נישואין וגירושין ומספר נושאים נוספים, הנגזרים באופן בלתי נפרד מענייני נישואין וגירושין. מהו בית הדין הרבני? מה חשוב לדעת על בית הדין הרבני? על כל אלו ועוד, נדון במאמר שלהלן, אשר מאגד מספר שאלות אשר אנו נשאלים לעיתים שכיחות, בתור עורכי דין משפחה. עם זאת, נעיר כי המאמר שלהלן הוא לצרכי מידע בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
מהו בית הדין הרבני
בית הדין הרבני הוא בית דין אשר מורכב מדיינים, אשר אינם שופטים, אלא נבחרים על ידי וועדה מיוחדת הנקראת הוועדה למינוי דיינים. בראשות הוועדה יושבת שרת המשפטים. דיין, הוא אדם אשר מוסמך לרבנות ובעל ידע משפטי בתחום המשפט העברי.
הכללים המסדירים את פעולתו של בית הדין הרבני, הם בעיקרם דינים הלכתיים-דתיים. באשר לסדרי הדין והדין המהותי הישראלי החל על פעילות בית הדין הרבני, קיימים בעיקר שני דינים. האחד הוא חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים") וכן תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג. דיונים בבית הדין הרבני מתקיימים בפני שלושה דיינים בדרך כלל, למעט מספר עניינים שנחשבים טכניים יותר.
האם אפשר לערער על פסק דין של בית הדין הרבני?
התשובה חיובית. במדינת ישראל פרוסים מספר בתי דין רבניים אזוריים, שהם הדרגה הראשונה בכל הליך. מעל כל בתי הדין האזוריים ישנו בית הדין הרבני הגדול בירושלים, שמהווה ערכאת ערעור על החלטות ופסקי הדין של בתי הדין הרבניים.
מה הדין לגבי נישואין וגירושין בבית הדין הרבני?
כאמור, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, לאחרונים יש סמכות בלעדית לעסוק בתביעות לגירושין ובענייני נישואין במדינת ישראל. כך קובע סעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים – "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". למעשה, הדין בארץ לא עורך הפרדה בין דת למדינה בכל הנוגע לענייני האישות. בני זוג יהודים אשר מבקשים להינשא יעשו כן בישראל לפי הדין הדתי-אישי שחל עליהם. כך גם בעת גירושין. מי שמבקש להתגרש, יגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני.
מהם המאפיינים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני?
תביעת גירושין לבית הדין הרבני היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. יש להגיש כתב תביעה לגירושין ולפרט את מלוא העובדות הרלוונטיות וכן להוכיח כי קיימת עילת גירושין מבין העילות המוכרות במשפט העברי. בין אותן עילות – בגידה ביד האישה, מעשה כיעור ביד האישה, אישה מורדת, עוברת על דת יהודית, אי קיום צרכים כלכליים בידי הגבר, פגם גופני ועוד. תביעת גירושין נשמעת כמו כל תביעה משפטית רגילה: הצדדים יכולים להוכיח את טענותיהם באמצעות ראיות ועוד. במידה והוכחה עילת גירושין, אזי יורה בית הדין על מתן גט.
מדוע בית הדין לא מטיל סנקציות על סרבני גט?
אין זה מדויק, להיפך. דווקא בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה מאוד בסנקציות שמוטלות על ידי בית הדין על סרבני גט. אך קודם כל, נבהיר מי הם סרבני גט – סרבן גט הוא אדם אשר לאחר שבית הדין הורה לו "לגרש" את אשתו (כלומר – להתגרש ממנה) לאחר הליך גירושין, מסרב לעשות כן. המשמעות היא שאישה שמסורבת גט מבעלה אינה יכולה להינשא לגבר אחר ואף אם תוליד ילדים לגבר אחר, ילדיה יוכרו בתור ממזרים – פסולים לחיתון.
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995, מקנה לבית הדין הרבני סמכות להטיל סנקציות מגוונות על בעל המסרב לתת גט לאשתו, למשל – מאסר, הטלת קנס, שלילת רישיון נהיגה ועוד.
באילו עוד נושאים מוסמך בית הדין לעסוק?
הסמכות הבלעדית של בית הדין הרבני היא לעסוק בענייני גירושין ונישואין, אך בסמכותו המקבילה לבית המשפט לענייני משפחה גם לעסוק בתביעות למזונות ילדים ואישה, תביעה למדור ושלום בית, תביעת כתובה ועוד. עם זאת, גם בענייני משמורת ילדים וחלוקת רכוש בין בני זוג, יכול בית הדין לדון, אבל רק במקרה שבו אדם המגיש תביעת גירושין, כורך בה את ענייני המשמורת וחלוקת הרכוש.
האם לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בענייני ירושות וצוואות?
התשובה חיובית, אך רק במקרה שבו כל הצדדים מסכימים לקיים את ההליך בפני בית הדין הרבני. בהיעדר הסכמה, אזי לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בענייני ירושות וצוואות.
האם צריך להיות מיוצג על ידי עורך דין בבית הדין הרבני?
בית הדין הרבני הוא ערכאה משפטית לכל דבר ועניין. ניהול הליך בפני בית הדין מצריך ידע וניסיון ולכן כדאי תמיד להיות מיוצג על ידי עורך דין משפחה בעל ניסיון ומיומנות.