לאחר פרידה של בני זוג, יש צורך בהסדרת נושא הרכוש, וזאת במידה והשניים צברו ביחד רכוש ו/או הסתמכו האחד על רכושו של האחר. לרוב, מדובר בהליך שנגזר מתוך הליך גירושין, אך לא רק. במידה ובני הזוג לא ערכו הסכם (כלומר – הסכם ממון) לפני שיחסיהם עלו על שרטון, הרי שאז – החוק הישראלי מסדיר את אופן חלוקת הרכוש. מנגד, במידה ובני הזוג כן ערכו הסכם ממון, הרי שהוראותיו, הן אלו שתחייבנה את בני הזוג. אך מה הדין במקרה שבו מתגלה שבעת עריכת הסכם ממון, צד אחד להסכם רימה את רעהו? או כשאלה עקרונית, האם יש מקום להורות על ביטול הסכם ממון בעת שינוי נסיבות? 

במאמר זה נסקור: מהו הסכם ממון, על מהות חוק יחסי ממון – ברירת המחדל בחוק הישראלי לעניין חלוקת רכוש, וכן נסביר מהו ביטול הסכם ממון והאם זה בכלל אפשרי.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה. 

חוק יחסי ממון וחלוקת רכוש בין בני זוג בדין הישראלי: 

החוק הישראלי קובע ברירת מחדל חוקית, בכל הנוגע לחלוקת רכוש משותף בין בני זוג המבקשים להתגרש. במילים אחרות, הדין מסדיר את עניין חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים, אשר לא ערכו הסכם ממון (על משמעות ההסכם, נרחיב בחלק הבא). הדין המוזכר, הוא חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן:" חוק יחסי ממון"). החוק מסדיר חלוקה רכושית בין בני זוג נשואים, שנישאו החל משנת 1974.

העיקרון לפיו פועל החוק, הוא "הסדר איזון משאבים", לפיו תעשה חלוקה שוויונית בנכסים שצברו בני הזוג, במהלך חיי הנישואין. עם זאת, החוק מגדיר מספר סוגי רכוש שלא יחולקו בין בני הזוג. סוגי הרכוש הללו הם: קצבת נכות, קצבת אלמנות, רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין. אגב, הדין באשר להסדר איזון המשאבים, קבוע בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון. ניתן לסטות מהסדר איזון המשאבים, בדרכים אלו: או באמצעות החלטה אופרטיבית של בית המשפט, אשר רשאי לעשות זאת במקרים חריגים, או באמצעות עריכת הסכם ממון. על כך, בחלק הבא. 

מהו הסכם ממון:

הסכם ממון הוא חוזה בין בני זוג, אשר נערך לפני נישואיהם (או מיסוד הקשר הזוגי שלהם), שבו מסדירים השניים את חלוקת הרכוש ביניהם, במידה וייפרדו בעתיד ויאלצו לחלק את הרכוש שנצבר ו/או הרכוש שאיתו הגיעו, בטרם מיסדו את הקשר ביניהם. הסכם זה עוסק בענייני רכוש בלבד, וישנה חשיבות רבה ליחסים טובים בין בני הזוג, בעת עריכתו. 

במידה ולא כך הדבר, ההסכם יכול להיחשב כחסר תום לב, עם חשש להטעיה ולפערי כוחות בכתיבתו. ההסכם בפועל, הוא הסכם ספציפי לכל בני זוג והוא תואם את נכסיהם, אופי עבודתם והכנסתם וכן את נכסיהם בטרם הנישואים או מיסוד הקשר. ככל שהסכם זה יהיה מפורט יותר ותואם את אופי בני הזוג והסטטוס שבו הם נמצאים, כך יימנעו ויכוחים מאוחרים, דבר שקורה לעיתים, גם כאשר לבני הזוג קיים הסכם ממון. 

לרוב, הסכם ממון כולל שני חלקים עיקריים: החלק הראשון עוסק בנכסים שקדמו לנישואים, והחלק השני עוסק בנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. כמו כן, זהו הסכם שיש לאשר בפני בית המשפט לענייני משפחה, אשר יבחן את טיב ההסכם, ויעניק לו תוקף של פסק דין.

נבהיר כי הסכם ממון הוא מאוד ייחודי, משום שכאמור, הוא נערך כאשר מערכת היחסים בין בני הזוג היא תקינה. כמו כן, זהו הסכם לעת מצוא, כך שמצד אחד, ייתכן ולעולם לא ייעשה בו שימוש. מנגד, לעיתים, בחלוף שנים רבות, ניתן יהיה להוציא אותו מן המגירות. 

ביטול הסכם ממון:

נתחיל בכך, שהסכם ממון הוא הסכם שמאוד קשה לבטל, בעיקר מסיבה פשוטה. להבדיל מהסכמים אחרים, הסכם ממון הוא הסכם שמלכתחילה מקבל תוקף משפטי, כלומר – אם מוכחת מרמה, הרי שמוכחת גם מרמה כלפי בית המשפט. מכאן, כל עוד הסכם ממון כתוב כחוזה תקף, ואין כל מניע הנוגע לפסלות, מדובר בחוזה תקף.

עם זאת, אירעו מקרים שבהם בתי משפט הורו על ביטול הסכמי ממון. כך למשל – סיבה לביטול של הסכם ממון יכולה להיות: חשד להטעיה בכתיבת ההסכם, הסכם חדש ועדכני או שינוי נסיבות קיצוני. במידה ואין סיבה ברורה, ובני הזוג מעוניינים באופן חד משמעי לבטל הסכם ממון קיים, עליהם לבצע הסכם המורה על ביטול, שיהווה אסמכתא לרצונם לאי מימוש הסכם הממון הקודם. 

סיכום:

בכל הנוגע להסכם ממון, כתיבתו או ביטולו, יש חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין לענייני משפחה. פגמים בכתיבת הסכם שכזה יכולים להיות משמעותיים מבחינה כלכלית, במידה וההסכם יתממש. לכן, ליווי עורך דין יוכל לסייע באופן מלא ואמין בשיקוף רצון הצדדים בחוזה, ללא הטיה של אחד מהצדדים, בצורה שיווניות והוגנת, ושאינה מקפחת. כמו כן, כתיבתו צריכה להיעשות בצורה בהירה וברורה, שלא תשתמע לשתי פנים, דבר שיכול להוביל לוויכוח בבתי משפט אודות פרשנות ההסכם. 

דילוג לתוכן