במערכות יחסים, ישנם גבולות בלתי כתובים – אם נרצה, מעין "חוזה בלתי פורמלי" בין בני זוג, שמגדיר מהם הקווים האדומים בקשר. אחד הגבולות המרכזיים והרגישים ביותר הוא נושא הבגידה. בגידה – בין אם רגשית, פיזית או מינית – נחשבת לקו שאין לעבור אותו, לא רק ברמה האישית, אלא גם ברמה החברתית והמשפטית. לרוב כאשר מדברים על בגידה בין בני זוג, מדברים על בגידה פיזית, אך לא תמיד, ולא בהכרח.
נעיר שבין אם מדובר בזוג נשוי או בזוג שחי יחד ללא נישואין, מקרה של בגידה מטלטל את עולמם של שני הצדדים, ויוצר משבר עמוק של אמון. אך מעבר לתחושות הקשות של פגיעה, כאב ואכזבה – יש לבגידה גם היבטים משפטיים מהותיים, שעלולים להשפיע באופן ישיר על הליך הגירושין, במידה והצדדים יבחרו להיפרד.
במאמר הבא נסקור את משמעותה של בגידה – החל מהפן החברתי והרגשי ועד להשלכות המשפטיות בערכאות שונות, עם דגש על חשיבות הייעוץ המשפטי המתאים במצבים אלו.
כשאתה אומר בגידה, למה אתה מתכוון?
המונח "בגידה" עבר גלגולים לאורך ההיסטוריה. בעבר, הוא שימש בעיקר לתיאור של הפרת אמונים למדינה או לעם – בגידה במולדת, שהייתה מלווה בסטיגמה כבדה ואות קלון. כיום, המונח התרחב ומתייחס גם להפרת אמון בתוך מערכות יחסים זוגיות. מסתבר שלא כל אדם תופס בגידה באותה צורה. יש זוגות שמסכימים מראש על גבולות גמישים יותר – כמו מערכות יחסים פתוחות או פוליאמוריה, וזאת כאשר זוגות אחרים רואים גם שיחה אינטימית או פלירטוט קל, כבגידה לכל דבר.
אבל ברמה החברתית, קיימת הבנה די רחבה שבגידה – במיוחד אם מדובר בקיום קשר אינטימי מחוץ למערכת היחסים – מהווה פגיעה חמורה באמון ומהווה עילה מוצדקת לסיום הקשר. כאן אגב, מתחיל הצד המשפטי להיכנס לתמונה.
בגידה בהיבט המשפטי:
המשפט בישראל מכיר בבגידה כהפרת האמון המרכזית במוסד הנישואין, אך ההתייחסות לכך משתנה בין שתי הערכאות המשפטיות המרכזיות בתחום דיני המשפחה, דהיינו: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
בבית הדין הרבני: הפסיקה בבתי הדין הרבניים נוקשה הרבה יותר, במיוחד כאשר מדובר באישה שבגדה. בעוד שגבר שבוגד נתפס כמי שחרג מברית הנישואין, אך עדיין שומר על זכויותיו המשפטיות – אישה שזנתה (כלומר, קיימה יחסים עם גבר אחר במהלך הנישואין) עשויה לאבד שורה של זכויות בסיסיות בהליך הגירושין, במסגרת יחסיה עם בעלה. כלומר: אישה שבגדה תהיה מחויבת בגירושין, ולבעלה אסור יהיה למעשה לסלוח לה. כמו כן, אישה שבגדה בבעלה, נחשבת לפי ההלכה בתור "אסורה על בעלה ועל בועלה", כלומר, לא תוכל להינשא לאותו גבר שעמו בגדה. בנוסף, אישה שבגדה אף עלולה לאבד את זכותה למזונות אישה. בנוסף, במקרים מסוימים, תיפסל מהזכות לכתובה.
מנגד, בבית המשפט לענייני משפחה ישנה גישה שוויונית יותר: כלומר, בבית המשפט לענייני משפחה שבו מתנהלים ההליכים האזרחיים בנוגע לרכוש, מזונות, משמורת ועוד – הבגידה עצמה אינה מהווה שיקול בדרך כלל. כלומר, בגידה לא תשפיע ישירות על פסיקות בנוגע לרכוש, מזונות ילדים או הסדרי ראייה. עם זאת, ייתכן שבגידה תוביל לעלייה במתחים ובהסלמה של הסכסוך – מה שיכול להשפיע בעקיפין על מהלך ההליך המשפטי.
מדוע חשוב להבין את המצב המשפטי?
כשמדובר בבגידה, לרוב מתמקדים בכאב האישי – הפגיעה באמון, התחושות הקשות ולעיתים גם תחושת הבושה מול הסביבה. עם זאת, חשוב להבין שגם הפן המשפטי עלול להיות סבוך, במיוחד אם הצדדים מחליטים להיפרד ופותחים בהליך גירושין. עבור מי שנבגד, או לחלופין – עבור מי שנחשד בבגידה, חשוב לדעת מהי הערכאה שאליה כדאי לפנות? אילו זכויות עומדות לרשותי? אילו סנקציות עלולות להיות מוטלות עליי? האם יש משמעות לעובדה שמדובר בגבר או באישה?.
שאלות אלה אינן פשוטות ואין להן תשובה אחת מוחלטת. התשובות תלויות בנסיבות המקרה, באסמכתאות הקיימות (האם יש הוכחות?) ובגישה של השופט או הדיין שדן בתיק.
לסיכום:
בין אם אתם בצד של הנבגדים או בצד של מי שהואשם בבגידה – חשוב לא לקבל החלטות מתוך סערת רגשות. בגידה היא אכן חציית קו אדום, אך הדרך שבה מתמודדים עימה, גם משפטית וגם רגשית, יכולה להשפיע בצורה מכרעת על המשך החיים. לכן, ההמלצה הברורה היא לפנות לייעוץ משפטי מקצועי, ורצוי שעורך הדין יהיה מומחה לדיני משפחה. עו"ד מיומן יוכל ללוות אתכם בתהליך, להסביר מהן הזכויות והחובות שלכם ולבנות אסטרטגיה משפטית שתשמור על האינטרסים שלכם. זכרו: לא תמיד ניתן למנוע את הבגידה, אבל בהחלט אפשר לשלוט בדרך שבה אתם בוחרים להתמודד איתה.