אחד המאפיינים של הליכי גירושין הוא קושי כלכלי שפוגע בשני בני הזוג. בין הסיבות לעומס הכלכלי, לבטח בשלב הראשון, נובעת מהחובה לשאת בתשלום מזונות, חובה המוטלת לרוב על "הגבר". אך מהם למעשה דמי מזונות? מהיכן החובה בכלל לשאת בתשלום דמי מזונת?. על כך במאמר שלהלן.

מהם דמי מזונות?

דמי מזונות הם למעשה תשלומים שהאב צריך לשאת לשם כלכלת ילדיו. על האב, מוטלת החובה לדאוג לצרכיהם של ילדיו, ומכאן נלווית חובת תשלום דמי המזונות. דמי מזונות ככלל, מתחלקים לשני סוגים. האחד מזונות שהן מזונות חובה, המשולמים עד גיל 16. השני, הם דמי מזונות מדין צדקה, אלו מזונות שמשולמים מגיל 16 עד לסיום השירות הצבאי לרוב.

בנוסף, קיימים גם דמי מזונות שמשולמים "לאישה" אלו מזונות "אישה". המדובר בתשלומים שמשולמים לאישה עד למתן הגט, ותכליתם היא לאפשר לאישה קיום כלכלי מכובד, כל עוד נישואיה עם בעלה טרם הסתיימו באופן רשמי. לרוב דמי מזונות נעים בין סכום חודשי מינימלי של 1300 ₪ לערך ומעלה, וכן, יוער שאומנם קיימת התחשבות במצב הכלכלי של האב בעת הטלת תשלום דמי המזונות, אך תמיד יוטל תשלום מזונות מינימאלי.

מדוע יש לשלם מזונות?

חובת תשלום דמי המזונות היא למעשה חובה דתית. בישראל, דיני הנישואין והגירושין מוסדרים באמצעות הדין הדתי. בין אם מדובר ביהודים, מוסלמים או נוצרים, קיימת חובת תשלום דמי מזונות מכוח הדינים הדתיים המוזכרים. כמו כן, גם כאשר מדובר באזרחים ישראלים, שהם חסרי דת, קובע חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, כי אומנם חובת תשלום דמי המזונות מוטלת לפי הדין הדתי, אך מי שהוא חסר דת, יהיה חייב במזונות מכוח אותו חוק. כך שלמעשה, אין דרך להתחמק מתשלום דמי מזונות כאשר מדובר באב לילדים. חשוב גם להדגיש, כי חובת תשלום דמי המזונות היא בסופו של דבר חובה שהמקור שלה הוא הומאני, וראוי.

מהי תביעת מזונות?

כאשר בני זוג מצויים בהליך גירושין, בין מגוון הנושאים אותם עליהם להסדיר, הוא כמובן נושא "המזונות". בני זוג יכולים מצד אחד להגיע להסכמה לעניין שיעור דמי המזונות, אך לרוב בני זוג רבים מנהלים הליכים משפטיים, לשם קביעת גובה המזונות. כך שתביעת מזונות היא תביעה המוגשת ע"י האישה או הילדים, שתכליתה היא לחייב את האב בפסק דין בדמי מזונות, בשיעור שיקבע בית המשפט.

בניגוד לענייני גירושין ונישואין, כדוגמת: מתן גט או תביעה לשלום בית, בענייני מזונות קיימת סמכות מקבילה, הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. עם זאת, כאשר מוגשת תביעת מזונות לבית הדין הרבני, עומדת לנתבע סמכות לטעון להיעדר סמכות בנסיבות מסוימות, אך זהו נושא למאמר נפרד שלא יורחב בשלב זה.

במסגרת תביעת מזונות, בית המשפט ישמע את טענות הצדדים, יבחן את תלושי השכר ובכלל זה ראיות שהצדדים יגישו לעניין הכנסותיהם, ולבסוף יכריע מה יהיה שיעור דמי המזונות שישולמו ע"י האב. יש להדגיש כי בית המשפט יפסוק דמי מזונות לכל ילד מילדיהם של בני הזוג. בנוסף, על החלטת בית המשפט על שיעור המזונות, וגם לעניין מזונות זמניים, אפשר להגיש ערעור לערכאה הגבוהה יותר (לרוב בית המשפט המחוזי, או בית הדין הרבני הגדול, אם התביעה נדונה בבית הדין הרבני).

מהם מזונות זמניים?

לרוב, לפני תביעת מזונות, מוגשת תביעה למזונות זמניים, את התביעה הזו אפשר להגיש באותו הרגע שבני הזוג מחליטים להתגרש (שכן הגירושין עצמם ייערכו זמן רב לאחר מכן לרוב). במסגרת תביעת המזונות הזמניים, יקבע בית המשפט או בית הדין מה יהיה שיעור דמי המזונות לתקופה מסוימת. בין לבין, תוגש לרוב תביעת המזונות הקבועים.

איך מאשרים הסכם מזונות?

הסכם מזונות, לא מחייב את הילדים. לכן, גם כאשר ההורים מגיעים להסכמה לעניין שיעור דמי המזונות, עליהם לפנות לבית המשפט (או לבית הדין הרבני) ולקבל תוקף של פסק דין להסכם הפשרה. אחרת, הילדים בעצמם יכולים להגיש בקשה לשינוי הסדר המזונות או שינוי דמי המזונות.

האם אפשר להגדיל את גובה המזונות?

התשובה היא בחיוב, בהתקיים נסיבות אישיות או שינוי נסיבות, אפשר להגיש בקשה או להגדלת דמי מזונות או להקטנת דמי מזונות. לדוגמא, אם ילד למשל עובר לגור בפנימייה, האב יכול לטעון לשינוי נסיבות, שמביאות גם כך להקטנת ההוצאות הכספיות, מה שמצריך הקטנה של שיעור דמי המזונות. מנגד, אם ילד אחד גר אצל האב והשני אצל האם, ואחד מהם עבר לגור אצל האם, אז האחרונה יכולה להגיש בקשה להגדלת דמי מזונות, גם כן (כדוגמא הפוכה הפעם), בשל שינוי נסיבות, המביאות להגדלת העלות הכספית שלה בנוגע לילדים.

דילוג לתוכן