הליך הגירושין וסיום הקשר בין בני הזוג, מובילים זוגות רבים להתגרש תוך כדי "לוחמה", מה שלא אחת פוגע באינטרסים שלהם באופן אישי. בהתאמה, לא אחת, במהלך הליך הגירושין, כל אחד מהצדדים מנסה לאגור "קלפי מיקוח" כנגד האחר וההליך הופך כולו לקרב משפטי מפרך וכנראה שגם מיותר. נשים רבות מוצאות את עצמן מוותרות על זכויותיהן, במטרה לסיים את הליך הגירושין הקשה והמורכב. לאור חשיבות הנושא, במאמר שלפניכם/ן נסקור: מהו הליך הגירושין בישראל, מדוע יש חשיבות רבה לבחירת ערכאה משפטית ומה הדין באשר למשמורת ילדים ומזונות אישה.
הליך הגירושין בישראל:
בישראל, הליך הגירושין והדין האישי ככלל, כפופים להלכה היהודית וזאת מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג-1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). הליך גירושין, הוא הליך שבו מבקש זוג, גבר אישה, לפרק את קשר הנישואין. ההלכה היהודית קובעת כי על מנת לפרק את קשר הנישואין, שנחשב בין הערכים המשמעותיים והגבוהים בדת, יש צורך בסיבה, כלומר – "עילה לגירושין", מבין העילות המנויות ביהדות. העילות לגירושין, הן: בגידה, מעשה כיעור, מומים ומחלות, אי קיום יחסי מין ועקרות.
לאחר הסכמת בית הדין הרבני לעילת גירושין, בהסתמך על ראיות שיציגו שני הצדדים, יאשר בית הדין הרבני את מתן הגט, שהוא אישור להתרת הנישואין בין השניים. ההליך יכלול טקס דתי סמלי, בו יאמר הגבר לאשתו "מגורשת, מגורשת, מגורשת" ובמקביל, יגיש לה מגילה כתובה (גט), כסמל לסיום ה"בעלות" שלו על האישה ו"שחרורה" לדרכה. מעבר לסיום הקשר הזוגי, יצטרכו השניים לפרק את כל הנושאים שבהם היו קשורים בעודם נשואים, לדוגמא – משמורת ילדים (במידה ויש) וענייני רכוש.
חשיבות הערכאה המשפטית:
אומנם בית הדין הרבני הינו הסמכות הבלעדית להליך הגירושין, אך לגבי נושאי המעטפת, האישה יכולה האישה לבחור לפנות לשתי ערכאות שונות: בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה. חשוב לציין, כי לבית הדין הרבני ניתן לפנות בנושאים הקשורים מטבעם להליך הגירושין ולא נושאים בפני עצמם. לעומת זאת, הפנייה לבית המשפט לענייני משפחה נעשית באופן עצמאי, לאור עיסוקה של ערכאה זו בכל הנוגע לתא המשפחתי, כולל פירוקו.
לכאורה, בית הדין הרבני נתפס כמיושן בתפיסתו, שלעיתים מובילה לחוסר שוויון כלפי האישה. דוגמא מובהקת לכך היא במקרה של "בגידה" מצד האישה. נושא זה מגונה בכללותו, אך כאשר אישה מוגדרת כ"בוגדת" בבית הדין הרבני, היא תופנה ישירות לגירושין, ללא כל חלופות או ניסיונות גישור (בשונה מגבר בוגד). זאת ועוד, ישללו זכויות מאותה אישה בוגדת, לדוגמא – היא לא תזכה במזונות אישה (שעליהם נפרט בהמשך), היא לא תוכל לתבוע את כתובתה ולעיתים גם תיפגע זכותה לרכושה. לכן, לא בכל מקרה ומקרה תפנה האישה, באופן אוטומטי, לבית הדין הרבני. לכן, בעת גירושין, יש לקחת בחשבון את כל השיקולים בפנייה לערכאה הרלוונטית, בהתאם לנסיבות ולתוצאה שתרצה האישה להשיג. במיוחד, רצוי להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון.
משמורת ילדים:
משמורת ילדים היא למעשה בחירת המסגרת הקבועה שבה יתגוררו ילדים להורים שאינם גרים יחדיו. קיימים שני סוגים של משמורת, משמורת משותפת ומשמורת בלעדית. כאשר המשמורת הינה משותפת, זמני השהייה של הילדים יתחלקו באופן שווה בין שני ההורים.
במשמורת בלעדית, ייקבע הורה משמורן, שאצלו יגורו הילדים והוא זה שיקבל החלטות שגרתיות על חייהם. ההורה שאינו משמורן, יזכה בהסדרי ראייה ("זמני שהות"). אותם הסדרים ייקבעו בהסכם שיגדיר את זמני המפגשים ואופיים, של ההורה וילדיו. לאשה בהליך גירושין, חשוב לדעת כי הדין הרלוונטי, בא לידי ביטוי בחזקת הגיל הרך, לפיה ילדים מתחת לגיל 6, יעברו לחזקת אמם באופן אוטומטי (אלא אם הצד השני או הערכאה הדנה, יוכיחו כי לאם אין מסוגלות הורית)..
מזונות אישה:
מזונות אישה משולמים מתוקף הדין הדתי-אישי. אישה זכאית למזונות, שהם תשלום תקופתי מבעלה מהרגע בו שניהם נפרדים ועד לגירושין לגופם, כלומר, מתן הגט על ידי הבעל. לכאורה, מזונות אישה נובעים מתפיסה ארכאית, שלפיה האישה "לא עובדת" ותלויה בבעל אשר מכלכל אותה. לכן, בעת הפרידה ביניהם, יצטרך הגבר לכלכל את אשתו, מאחר ומוטלת עליו חובה לזון אותה, כל עוד היא אשתו. ישנם מקרים שבהם ניתן יהיה לשלול מזונות אישה, כמו למשל – במקרה שבו הגירושין נעשים בשל קלות דעת שלה, או במקרה של בגידה וכן במקרים שבהם האישה עובדת ומתפרנסת לבדה. כל מקרה נבחן לגופו.
סיכום:
לאור חשיבות הפנייה לערכאות המקבילות בנושא זה, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, במטרה להוביל לעליונות בניהול תיק הגירושין וקבלת הזכויות המגיעות לאישה.