הליך הגירושין הוא הליך מצער, המצריך התמודדות משפטית ונפשית. זאת ועוד: עם כל הכאב שבדבר, ההליך סבוך יותר כאשר אחד הצדדים לא מעוניין לפרק את התא המשפחתי, מכל מיני סיבות, בין אם נותרה אהבה בליבו ובין אם הוא מעוניין להרגיז ולהגביל את הצד השני. לא פעם, חוסר רצון להתגרש, מוביל למעשים לא ראויים, של סרבנות גט. אך מהי סרבנות גט?
במאמר שלהלן, נסביר מהי סרבנות גט, מהן הדרכים המשפטיות להתמודד עם סרבנות גט וכן נסביר על פסיקת פיצויים כנגד סרבני גט וכיצד בית המשפט יקבע את גובה הפיצוי.
למען הסר ספק, נבהיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן קוראים/ות יקרים ואין להשתמש בו כתחליף לייעוץ משפטי של עו"ד לענייני משפחה.
מהי סרבנות גט:
סרבנות גט היא נגזרת מהליך הגירושין, כאשר אחד הצדדים לא מוכן להתיר את קשר הנישואין. במילים אחרות, אחד הצדדים מסרב לתת (או לקבל, כאשר מדובר בסרבנות של האישה) גט לבן או בת הזוג, כאשר הצד השני מעוניין בו. תופעה זו מתקיימת בשל העובדה שההלכה העברית–יהודית היא זו אשר שולטת בארץ, בתחומי הנישואין והגירושין. לפי ההלכה היהודית, יש לקבל את הסכמת שני הצדדים לסידור הגט.
סרבנות הגט חלה על שני בני הזוג, דהיינו, כל אחד מהצדדים יוכל להיות מוכר כסרבן, במידה והוא מתנגד למתן גט. עם זאת, קיים שוני מהותי בהתייחסות לכל אחד מהצדדים וכן בסנקציות המוטלות עליו או עליה. ככלל, התפיסה היא שכאשר אישה מסרבת לגט, אזי התוצאות פחות חמורות לעומת גבר שמסרב לגט. דהיינו, גבר מסורב גט, יוכל לקבל היתר להינשא בשנית (למרות שמדובר בצעד חריג, המצריך קבלת היתר של 100 רבנים) וכן הגבר יוכל להוליד ילדים מאישה אחרת, מבלי שיחשבו ממזרים (ילדים ממזרים נחשבים כפסולי חיתון לפי ההלכה). לעומת זאת, אישה מסורבת גט, לא תוכל להינשא ולא לקיים יחסי אישות עם גבר אחר. במידה וייוולדו לה ילדים מגבר אחר, אזי הם יחשבו כממזרים.
כיצד ניתן להתמודד אל מול סרבנות גט:
ההתמודדות מול תופעת סרבני הגט, נמצאת בטיפולו ובסמכותו של בית הדין הרבני. מטרתו של בית הדין, להביא את הסרבן להסכמה. לצורך כך, בית הדין רשאי להפעיל סנקציות, כמוצא אחרון וחריג, ביניהן: מזונות מדין מעוכבת וביטול מזונות (כאשר מדובר בסרבנית), הקפאת קצבאות, ביטול רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ והחמורה ביותר מבין הסנקציות – מאסר. כאמור, סנקציות אלו יופעלו רק במקרים חריגים, כאשר בית הדין הרבני רואה צורך לכפות על הצד הסרבן להסכים לסידור הגט ורק לאחר קיומה של עילת גירושין. החשש של בתי הדין בהפעלת סנקציות, טמון בהלכה היהודית, שאינה רואה בעין יפה "גט מעושה", דהיינו – גט שניתן בכפייה.
מגמה חדשה – פסיקת פיצויים להתמודדות מול סרבני גט:
המגמה החדשה הינה התערבות של בתי המשפט לענייני משפחה, בעניין סרבני גט, זאת בעילה לפיצויים בגין נזק נפשי – כל זאת על ידי תביעה נזיקית. התערבות זו מאפשרת לתבוע פיצויים בגין החזקת הצד השני "כבול" למערכת נישואין שלא ברצונו החופשי ומכאן, שלילת חירותו של הצד הכבול.
פיצויים בגין סרבנות גט, אושרו בפסיקה בעיקר מהסיבות הבאות: פגיעה נפשית – צער, סבל, ביזוי, השפלה, עוגמת נפש וכן פגיעה באוטונומיה וברצון החופשי של המסורב. כלומר – אי יכולת להינשא בשנית ולקיים תא משפחתי חדש, בדידות ואובדן יכולת לחיים זוגיים. נעיר, כי תביעה נזיקית בגין סרבנות גט, שמורה כמובן הן לבעל המסורב גט והן לאישה מסורבת הגט.
כיצד פוסקים את גובה הפיצוי:
הכלל לפסיקת גובה הפיצוי, הוא שיעור הנזק שנגרם למי שנפגע כתוצאה מסרבנות גט. במסגרת הטלת הפיצויים, בית המשפט בדרך כלל יבחן את מספר ימי הסירוב, גובה שכרם של בני הזוג וכן את ההתנהגות של הצד הסרבן והגורמים העומדים מאחורי סירובו. כך למשל, גורמים שיכולים להעלות או להפחית בגובה הפיצויים במסגרת תביעה זו, הינם: חוסר תום לב של הצדדים, הסבל שנוצר במהלך התקופה האמורה ובפרט כאשר מדובר בתקופה ארוכה שנועדה להזיק לצד השני וכו'.
סיכום:
תביעה נזיקית בגין סרבנות גט מוגשת על ידי צד שמסורב גט וחשוב מאוד להיעזר בעורך דין לענייני משפחה. כאמור, תביעה זו תוגש בשל הנזק הנפשי והעתידי אך ניתן להשתמש בתביעה זו כזרז עבור הסרבן, זאת בידיעתו כי תביעה מסוג זה פוגעת הן בשמו הטוב והן בכיסו מבחינה כלכלית. בשל מורכבות ורגישות הנושא, חשוב להיוועץ בעורך דין משפחה לאורך כל הליך הגירושין, במיוחד אם תביעה נזיקית בגין סרבנות גט, הינה רלוונטית.