הליך גירושין במדינת ישראל הוא הליך מורכב מאוד, לא רק בשל היבטיו המשפטיים הקשים, אלא גם משום שהוא משפיע בפן הרגשי, על שני בני הזוג. אחד הקשיים המשפטיים הנלווים להליך הגירושין, הוא עצם הגירושין, שכידוע – במדינת ישראל כפופים לדין הדתי–אישי עברי שחל על בני הזוג. לכן, כדי להתגרש במדינת ישראל, לא די ברצון של אחד מבני הזוג, אלא יש צורך בהוכחה של עילת גירושין. עילות הגירושין אינן קבועות בחוק האזרחי במדינת ישראל, אלא בדין הדתי–עברי, מה שמצריך היכרות, ידע וניסיון משפטי בתחום ההלכה העברית ודיני המשפחה במדינת ישראל.
על מנת לסייע לכן/ם הקוראות והקוראים וכן לעשות מעט סדר בנושא, חיברנו את המאמר שלהלן, שבו נסביר מהן עילות הגירושין הקבועות בדין הדתי–עברי. כמו כן, נסביר מהו הליך גירושין ומה כדאי לדעת על הליך הגירושין. את כל זאת נעשה ונכתוב, לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם הגולשות והגולשים, כדלקמן:
הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין משפחה.
הליך גירושין – כיצד הוא מתחיל וכיצד הוא מסתיים:
הליך גירושין, כולל מספר נושאים, שבני הזוג יצטרכו להסדיר, בעת פרידה. יש להבחין בין הגירושין לגופם שנערכים בבית הדין הדתי, לבין פרידה. נסביר – במדינת ישראל, גירושין נערכים בהתאם לדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. כלומר – יש להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכן לפרט את עילת הגירושין (כפי שנדגים בהמשך). לאחר מכן, יתייצבו הצדדים לדיון בבית הדין הרבני ואף יוכלו להוכיח את טענותיהם באמצעות עדים וראיות.
במידה והוכחה עילת גירושין מבין העילות הקבועות בדין הדתי – עברי, הרי שבית הדין יורה על סידור גט. נעיר כי תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין, על כל המשתמע מכך. כמו כן, הליך גירושין בבית הדין הרבני, יכול כמובן להיערך בהסכמה ואז ההליך יהיה קצר ויעיל בהרבה.
עד כאן, על גירושין. אך בעת גירושין בני הזוג גם צריכים להיפרד, דהיינו – עליהם להסדיר תחילה את סוגיית מזונות הילדים ומשמורת הילדים המשותפים שלהם. במקביל, עליהם לקבוע הסדרי משמורת או הסדר למשמורת משותפת (כלומר – סיטואציה שבמסגרתה שני ההורים ישמשו כמשמורנים). אחרי כל אלו או במקביל, על בני הזוג גם להסדיר את סוגיית חלוקת הרכוש המשותף שלהם.
ענייני גירושין מתפצלים לשתי ערכאות: תביעת גירושין מתבררת בבית הדין הרבני, שהוא בית דין דתי, אשר דן בתביעות גירושין בהרכב של שלושה דיינים. לעומת זאת, ענייני משמורת וחלוקת רכוש משותף, נדונים ככלל בבית המשפט לענייני משפחה.
עילות גירושין לפי הדין העברי–דתי:
על מנת להתגרש בבית הדין הרבני, יש צורך בקיומה של עילת גירושין מבין עילות הגירושין הקבועות בדין הדתי עברי. הבה נציג חלק מעילות הגירושין:
בגידה – בגידה היא סיטואציה שבה אישה נשואה (דהיינו – אשת איש) מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר, שאינו נשוי לה. בגידה מקימה עילת גירושין לפי הדין הדתי–עברי. כמו כן, במידה ואישה שבגדה, יולדת ילדים עקב יחסי מין, אזי ילדיה יוכרו בתור ממזרים (כלומר – פסולי חיתון).
מעשה כיעור – מעשה כיעור הוא התנהגות לא ראויה של האישה, אשר נחשבת לפחות חמורה מבגידה. למשל, אישה אשר נפגשת עם גבר אחר, ללא בעלה או צד שלישי, מבצעת מעשה כיעור אשר מקים עילת גירושין.
אלימות – אלימות בין בני זוג מהווה עילת גירושין. אלימות יכולה להתבטא באלימות פיזית, אלימות מילולית וכן בתקיפה מינית. ברור כי מדובר בהתנהגות מכוערת, אשר מקימה עילת גירושין מכוח הדין הדתי–עברי.
מום גופני – פגיעה גופנית שמונעת מבני הזוג לקיים יחסי מין, אשר לא הייתה מוכרת לבן או בת הזוג לפני הנישואין, יכולה להקים לאחד מבני הזוג עילת גירושין לפי הדין הדתי–עברי.
מחלה – גם מחלה יכולה להוות עילת גירושין. למשל, אדם שמונשם במשך שנים רבות בשל אירוע רפואי, או מחלה קשה כגון "איידס". נסיבות כאלו יכולות להקים למבקש הגירושין עילת גירושין לפי הדין הדתי.
לסיכום:
במאמר הראנו כי הליך הגירושין הוא הליך מורכב ולא רק מעצם הגירושין, אלא גם בשל נושאים נוספים שיש להסדיר במסגרת הגירושין. בין היתר, דנו בעילות הגירושין הקיימות, כגון בגידה, מעשה כיעור, אלימות ועוד. לסיכום נעיר כי בשל מורכבותו של הליך הגירושין, כדאי מאוד להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון.