הגעת להחלטה אמיצה, ולאחר מספר שנים של חיי נישואין עם בן זוגך, החלטת לעשות את הצעד ולהודיע לו כי את רוצה להתגרש. בתחילה, בן הזוג קיבל את הודעתך בהבנה, ולאחר תקופה קצרה, פתחת תיק גירושין בבית הדין הרבני. לימים, התייצבת לדיון הראשון במסגרת תביעת הגירושין, והיית בטוחה שהיום תתגרשו באופן רשמי. או אז, התגלתה לך הפתעה, בעלך, מסרב לתת לך גט. מה תעשי?
הליך גירושין בישראל:
לפני שנסביר מהי למעשה "סרבנות גט", יש להסביר בקצרה כיצד מתנהל הליך גירושין בישראל. ככל שמדובר בגירושין ונישואין הנערכים בין יהודים. החוק בישראל קובע כי אלו יכולים להיערך אך ורק על פי הדין הדתי- אישי שחל עליהם. כלומר, בני זוג יהודים יכולים להינשא רק על פי ההלכה (הדת) היהודית, וכך גם להתגרש. משכך, גירושין נערכים בפני טריבונל הנקרא "בית הדין הרבני". בבית הדין יושבים "דיינים" שהם למעשה רבנים המוסמכים לשפיטה הלכתית. הדין הנוהג בבתי הדין הרבניים, הוא הדין הדתי- יהודי.
זוג המבקש להתגרש צריך להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. בהתאם לדין הדתי, כדי להתגרש צריכה להתקיים "עילת גירושין" לפי ההלכה, כגון: אלימות, מעשה כיעור, אי קיום יחסי מין, מחלה חשוכה שלא הייתה ידועה לפני הנישואין, וגם כמובן כאשר בני הזוג "אינם מסתדרים". בנוסף, גירושין יכולים להיערך גם בהסכמה, באמצעות חתימה על הסכם ואשרורו בפני בית הדין הדתי.
מהי סרבנות גט?
היות והדין בישראל קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים יערכו על פי הדין הדתי, קיימת תופעה מכוערת הנקראת "סרבנות גט", בעיקר מטעם גברים. כדי להתגרש, "הבעל" צריך לתת לאשתו את "גטה" כלומר, לאפשר לה לעזוב את ביתם או בשפה ההלכתית "לגרש את האישה". אכן, מדובר בטקס דתי ומיושן, אך כאמור, הדין בישראל קובע כי רק כך ניתן להתגרש.
מכאן, התופעה של סרבנות גט הפכה בשנים האחרונות לשכיחה, ובכלל זה מדובר בהתנהגות שפוגעת קשות בזכויות נשים, בזכותן לכבוד, וביכולתן להמשיך בחייהן. למעשה, אישה שהיא מסורבת גט, מוגבלת מאוד מהטעמים הבאים:
- מסורבת גט לא יכולה (להלכה ולא למעשה) לקיים יחסי מין עם גבר אחר, שכן על פי ההלכה היהודית היא עדיין נחשבת "כאשת איש". כלומר, אישה נשואה שקיימה יחסי מין עם גבר אחר, תוכר ע"י בית הדין הרבני בתור אישה "שזנתה". אישה שזנתה, לא תהיה זכאית למזונות אישה, וגם לא תהיה זכאית לקבל את סכום כתובתה.
- מסורבת גט שלמעשה מוגדרת עוד בתור אישה נשואה, אפילו אם במשך שנים רבות היא מסורבת גט, המקיימת יחסי מין עם גבר אחר ואף יולדת לו, ילדיה יוכר בתור "ממזרים". הדת היהודית רואה בממזרים כמי שאינם יכולים לבוא בקהל העם היהודי כלל, והם גם אסורים לנישואין על פי דת, לדורות.
- חלק ניכר מהנשים המסורבות גט, הן לרוב נשים מסורתיות, שההשלכות הדתיות משמעותיות להן מאוד, ולכן הפגיעה היא קשה עוד יותר.
מה הסנקציות על סרבנות גט?
לפני שנסביר את הסנקציות הקיימות כלפי סרבני גט, יש להבהיר נקודה מהותית. בבתי הדין בישראל יושבים דיינים רבים, שחלקם מוגדרים בתור "ליבראליים" בפסיקתם, וחלקם "שמרנים" (ישנם יותר וישנם פחות). אך הרצון להילחם בתופעת סרבנות הגט הוא לא נחלתם רק של דיינים ליבראליים, אלא של כולם. אך כל דיין יונק מתפיסת עולמו, ולכן קיימות הבדלי גישות בכל הנוגע להטלת סנקציות כלפי סרבני גט. כך שלמעשה, הבעיה הגדולה ביותר היא היעדר התערבות מטעם המחוקק בעניין זה, אשר הותיר את הסמכות להינשא ולהתגרש בידי הדין הדתי.
עתה לענייננו, ההלכה היהודית רואה בעין מאוד לא יפה סרבנות גט, ולכן עוד מימי קדם, הכלל כלפי סרבני גט היה "כופין אותו עד אשר אומר רוצה אני". המשמעות הקדומה של המשפט הייתה כי יש לכפות על הבעל בעינויים להסכים למתן גט. אך כיום, עם קיומה של המדינה המודרנית הרי שמדובר בעונש שאין לקיימו כמובן. עם זאת, הסנקציות כלפי סרבני גט כיום יכולות להיות כדלקמן: שלילת רישיון נהיגה, פרסום ברבים (כפי שאגב נעשה לאחרונה כלפי מרצה באוניברסיטת בר אילן שמסרב עד כה לתת גט לאשתו), מאסר מאחורי סורג ובריח, הטלת קנסות, ועוד.
הנני מסורבת גט – מה אוכל לעשות?
מסורבות גט יכולות לפעול במספר דרכים, והכל כמובן בהתאם לנסיבות העניין:
- לקבל ייעוץ משפטי: הדרך הנכונה להילחם בסרבן גט, היא להיות מלווה בעורך דין לענייני משפחה, המומחה בתחום הגירושין.
- להגיש תביעה נזיקית: בשנים האחרונות החלו בתי משפט להכיר בתביעות נזיקין של פגיעה באוטונומיה ובכבוד האדם, המוגשות ע"י מסורבות גט. לרוב תביעות אלו מסתיימות בפיצויים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים.
- לפנות לבית הדין לעיתים תכופות: לא לצפות שבתי הדין יעשו את העבודה לטובתכן. יש להגיש בקשות לעיתים תכופות, ולמעשה להקשות את חייו של סרבן הגט ככל שניתן.