Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/divorce-law.org.il/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

עד שנת 2010 נישואין וגירושין בין יהודים היו יכולים להיערך רק בהתאם לדין הדתי- אישי שחל עליהם, מה שלא הותיר אפשרויות חיתון לאזרחים "חסרי דת". עם זאת, בשנת 2010 חוקק חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע- 2010 (להלן: "החוק" או "חוק ברית הזוגיות"). עתה, נשאלת השאלה מהו למעשה חוק ברית הזוגיות? וכן, האם הוא משנה את התמונה לגבי נישואין וגירושין בין יהודים בכלל ובין ישראלים בפרט? על כך במאמר שלהלן.

נישואין וגירושין בישראל:

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע כי נישואין וגירושין בישראל ייערכו על פי הדין הדתי אישי- דתי. כלומר, בישראל אין הפרדה בין דת למדינה בכל הנוגע לחיי האישות. כמו כן, הדין הדתי לא חל רק על יהודים, אלא שגם נישואין בין בני עדות שונות בישראל כגון: "מוסלמים" או "נוצרים" נערכים על פי הדין האישי שלהם. המשמעות היא למשל, כי מוסלמי ויהודייה שהם אזרחי ישראל, אינם יכולים להינשא בישראל (אך הם כמובן יכולים לחיות יחדיו בחיים זוגיים או להינשא בחו"ל). כאשר בני דתות שונות כן מעוניינים להינשא על פי הדין האישי- דתי, כלומר להתחתן כפי שהחוק בארץ מאפשר, יש לבצע המרת דת. לדוגמא, אם יהודי רוצה להתחתן עם אישה נוצרייה, הרי שעל האישה להתגייר כהלכה או להיפך.

מהו חוק ברית הזוגיות?

לכאורה, בשנת 2010 אירע דבר בישראל, וחוקק חוק ברית הזוגיות. החוק קובע מסלול "עוקף" לדין הדתי, שכן הוא לא נוקט בלשון "נישואין וגירושין" שהם למעשה מונחים "דתיים" השאובים מהדין ההלכתי- דתי, אלא בלשון "אוניברסאלית" של "ברית זוגיות".

עם זאת, כפי שגם סבורים לא מעט עורכי דין לענייני משפחה, נראה שקמה מהומה רבה על לא דבר. זאת משום שחוק ברית הזוגיות, לא חל בעצם על עיקר מאזרחי ישראל. הוא חל אך ורק על אזרחים ישראלים אומנם, אך רק על אלו שאינם מוכרים כבני דת מסוימת. או בשפה אחרת, אנשים שהם "חסרי דת".

החוק קובע בסעיף 2, כי בני זוג שהם חסרי דת, יכולים לערוך טקס ברית זוגיות בפני רשם מיוחד שיתמנה לשם כך, ולהירשם במרשם מיוחד של בני זוג שבאו בברית הזוגיות. כמו כן, החוק קובע כי הערכאה המשפטית הרלוונטית לדון בנושאים העולים מהחוק, היא בית המשפט לענייני משפחה.

החוק קובע כי בני זוג שרוצים להירשם כבאים בברית הזוגיות, צריכים למלא אחר התנאים להלן: להיות מעל גיל 18, להיות רשומים במשרד הפנים בתור חסרי דת, עליהם לא להיות נשואים או לא להיות רשומים כנשואים על פי מרשם משרד הפנים, והם אינם יכולים להיות קרובי משפחה (קרוב משפחה בהתאם לחוק זה כולל: הורים, ילדים, אחים והורים של הורים).

האם אפשר להירשם כחסר דת?

אומנם, החוק למעשה יכול להיות צעד בדרך לאפשרות לקיים הליך נישואין "אזרחי" נפרד למערכת הדתית, אך הוא לא מקיים את האפשרות הזו נכון להיום. מצד שני, חוק ברית הזוגיות כן יוצר "פרצה" מסוימת שלמעשה יכולה לשנות לחלוטין את סדר המציאות בכל הנוגע לנישואין וגירושין. נשאלת השאלה כיצד?

חוק ברית הזוגיות כשמו כן הוא, חל רק על חסרי דת שהם אזרחי ישראל. אך מצד שני, כל אזרח ישראל יכול לפנות למשרד הפנים, ולהירשם בתור חסר דת. אז, אותו אזרח יוכל ליהנות מתחולת החוק לגביו. מדובר בדרך עקיפה, שמכוחה אפשר להימנע מנישואין על פי דת, כפי שהחוק קובע כיום בישראל. עם זאת, לעיתים משרד הפנים עשוי להערים קשיים על רישום של אזרח יהודי כחסר דת (כפי שלמשל נעשה בעניינו של הסופר יורם קניוק) לשם כך רצוי לפנות לעורך דין לענייני משפחה.

כיצד נרשמים כבני זוג מכוח חוק ברית הזוגיות?

בהתאם לחוק, רישום נישואין לחסרי דת ייעשה בפני רשם נישואין שמונה לשם כך. הבקשה לרישום נעשית בהתאם לטופס מיוחד אותו יש למלא (אפשר להוריד את הטופס המופיע כנספח לחוק עצמו). "הרשם" יבחן האם מתקיימים התנאים לשם רישום בני הזוג בהתאם לחוק (בהתאם לתנאים שהוזכרו לעיל). החוק גם מאפשר לציבור להתנגד לרישום בני הזוג בברית הזוגיות בהתאם לחוק זה, על כן ישנה תקופת ביניים של 30 ימים בין הבקשה לאישור הסופי של הרישום.

בני זוג שנרשמו במרשם ברית הזוגיות, יכולים להימחק מהמרשם באמצעות שתי דרכים: הדרך האחת היא בהסכמה והגשת בקשה מוסכמת לרשם ברית הזוגיות. הדרך השנייה היא באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה הנקראת "יישוב סכסוך", אז בית המשפט יורה על הפסקת חיי הזוגיות, ועם החלטתו אפשר יהיה להימחק מהמרשם.

דילוג לתוכן