Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/divorce-law.org.il/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

הזכאות למזונות ילדים נוצרת בעת שבני הזוג (כלומר, ההורים) כבר אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג. מתי משלמים מזונות? מהו גובה המזונות הנהוג? מהו הדין באשר למזונות אישה? כל אלו, הן שאלות מאוד נפוצות, כמו שאלות נוספות בתחום דיני המזונות. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שבו איגדנו מספר שאלות ותשובות הנוגעות לתחום המזונות והכל לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם הקוראים והקוראות, כדלקמן:

מדוע צריך לשלם מזונות?

החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה שקבועה בדין הדתי–אישי. בישראל, ענייני נישואין וגירושין מוסדרים על פי הדין הדתי, אשר חל על בני הזוג. כאשר מדובר ביהודים, הדין הדתי הרלוונטי הוא זה אשר בא לידי ביטוי בהלכה היהודית. בהתאמה, נישואין וגירושין בין יהודים נערכים לפי הדין הדתי–יהודי. כך שבני זוג שמבקשים להתגרש, צריכים לעשות כן באמצעות הגשת תביעה לגירושין לבית הדין הרבני.

למעשה, מזונות הם נגזרת של ענייני הנישואין והגירושין ולכן הם מוטלים לפי ההלכה היהודית על האב. כך שהמקור החוקי לתשלום דמי מזונות, הוא ההלכה היהודית וכן הדינים הדתיים האחרים שחלים בארץ (למשל – מוסלמית, נוצרית ועוד). עם זאת, גם במקרה שבו אין חובה לשאת במזונות מכוח הדין הדתי–אישי, עדיין קיימת "חובה אזרחית" לשאת במזונות וזאת בהתאם לחוק הנקרא "החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט–1959. חוק זה קובע כי במידה ולא חל דין דתי–אישי על בני הזוג, אזי תיווצר חובה לשאת במזונות, מכוח אותו חוק.

האם זוגות חד מיניים חייבים במזונות?

התשובה חיובית. החוק לתיקון דיני המשפחה קובע כי בהיעדר דין דתי–אישי, תוטל חבות במזונות מכוח החוק האמור. לכן, גם זוגות בני אותו המין, שאומנם לא מוכרים לפי ההלכה, יהיו חייבים במזונות ילדיהם (בין אם מדובר בילדים מאומצים ובין אם ילדים שנולדו כתוצאה מהפרייה מלאכותית).

מהם דמי מזונות?

דמי מזונות הם כינוי לתשלום חודשי שלרוב מוטל על האב, על מנת להבטיח לילדיו קיום כלכלי הולם, גם אם הוא אינו מתגורר עמם תחת אותה קורת גג. מדובר בתשלום שכולל הוצאות שוטפות ובסיסיות הנדרשות לגידול ילדים. עם זאת, כאשר מוטלים דמי מזונות, מתווספות אליהם הוצאות חריגות שנדרשות (לרוב, החלוקה שווה בין ההורים) וכן הוצאות מדור, כלומר תשלום שנועד להבטיח לילדים מקום מגורים.

איזה בית משפט עוסק בענייני מזונות?

לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות למזונות, היות ובסמכותו הבלעדית לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין בין יהודים בארץ. עם זאת, בכל הנוגע למזונות, קיימת גם סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה. לכן, תביעה למזונות אפשר להגיש לבית הדין הרבני אך גם לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, ניתן לכרוך תביעת גירושין עם תביעת מזונות לבית הדין הרבני. מעבר לכך, תמיד כדאי להיוועץ בעורך דין גירושין לשם הכרעה, האם בנסיבות העניין הספציפי תוגש תביעת מזונות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

האם יש להמתין עד להכרעה בתביעת המזונות או שאפשר לקבל כבר דמי מזונות בעת הפרידה?

התשובה חיובית. בעת פרידה, כלומר – מהרגע שבו הבעל כבר לא מתגורר עם המשפחה תחת אותה קורת גג, אפשר להגיש תביעה למזונות זמניים, עד להכרעה בתביעה למזונות סופיים. כך שעד להכרעה בתביעת המזונות, ישולמו – בהתאם לפסיקת בית הדין או בית המשפט – מזונות זמניים.

מהם מזונות אישה?

גם אישה עשויה להיות זכאית למזונות, במידה ומצבה הכלכלי נפגע לאחר הפרידה. אך בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה משולמים עד למתן הגט, כלומר – עד לרגע הגירושין הסופיים. כמו כן, מזונות אישה משולמים בהתאם ליכולת הכלכלית של הבעל ובהתחשב בהכנסת האישה. ישנם גם מקרים שבהם אישה יכולה לאבד את זכאותה למזונותיה, כמו למשל במקרים שבהם סיבת הגירושין היא התנהגות לא הולמת על פי ההלכה.

האם אב יכול להיות פטור ממזונות ילדים?

התשובה היא כן ולא. החובה המוטלת על האב לשאת במזונות ילדיו, בהתאם לדין הדתי–יהודי, היא חובה מוחלטת ובמידה ומדובר במזונות מדין חובה (כלומר – מזונות שנוגעים להוצאות הבסיסיות לגידול הילדים), הרי שהאב חייב בהם ללא ספק. עם זאת, ישנם מקרים שבהם ילדו של האב הוא "מורד", כלומר – מסרב לקיים עמו כל קשר. לכן, במקרים כאלו, במידה ומוכח שהילד מסרב ללא הצדקה לקיים קשר עם האב, ניתן לעתור לפטור ממזונות. אך פטור במקרים כאלו הוא עדיין מאוד נדיר, לאור התכלית הסוציאלית העומדת מאחורי החובה לשאת במזונות.

דילוג לתוכן