המונח "מזונות", מתקשר בדרך כלל למזונות ילדים, שבהם חייב האב מכוח הדין הדתי–אישי. אך יש גם מזונות אישה וכן מזונות מדין מעוכבת. בתור עורכי דין לגירושין, אנו לא אחת נתקלים בשאלות רבות הנוגעות למזונות, מכל הסוגים. לכן מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שבו נשיב למספר שאלות נפוצות הנוגעות למזונות. כל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.
הערה לפני שנתחיל: המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן לפנות למשרדנו.
אילו סוגי מזונות ישנם?
כאמור, לרוב ישנם שלושה סוגים של מזונות: מזונות ילדים, שמוטלים על האב מכוח הדין הדתי–אישי, אשר תכליתם להבטיח לילדיו של האב, קיום כלכלי הולם. סוג נוסף הוא מזונות אישה, אשר מוטלים על האב מכוח הדין הדתי–אישי (עברי), עד לרגע הגירושין. תכליתם של מזונות אלו, היא להבטיח לאישה קיום כלכלי הולם, עד לרגע הגירושין, בבחינת "עולה עמו ואינה יורדת", כפי שקובעת ההלכה היהודית. סוג שלישי של מזונות, הוא מזונות מדין מעוכבת, שמוטלים על בעל סרבן גט, כדי לכפות עליו לתת גט לאשתו.
מהם מזונות ילדים?
לפי הדין הדתי–עברי, האב חייב באופן מוחלט במזונות ילדיו. כאמור, תכליתם של מזונות ילדים, היא הבטחת המחייה הכלכלית של הילדים. ככלל, המזונות הללו מוטלים בגין כל ילד בנפרד, בהתאם לגילם וצרכיהם. מזונות נקבעים על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. כאמור, מזונות ילדים הם מוחלטים: אין אפשרות להיות פטור ממזונות ילדים, אלא במקרה אחד – שבו ילדי האב מורדים בו, כלומר – מסרבים לקיים עמו כל קשר, שלא באשמת האב.
מה ההבדל בין מזונות מדין צדקה למזונות מדין חובה?
מזונות ילדים מתחלקים לשני סוגים: מזונות מדין צדקה ומזונות מדין חובה. עד גיל 6, כל המזונות המשולמים לטובת הילד, הם מזונות מדין חובה, אשר כוללים את ההוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילד (כלכלה, ביגוד ועוד). לאחר גיל 6, חייב האב במזונות מדין צדקה, שכוללים הוצאות נלוות, אך לא בסיסיות. כלומר, עד גיל 6 – כל מזונות הילדים הם מדין חובה. לאחר גיל 6 – האב חייב במזונות מדין חובה בנוגע להוצאות הבסיסיות, אך הוא גם חייב במזונות מדין צדקה, בהתאם ליכולת ההשתכרות שלו (שלא נלקחת בחשבון, כאשר מדובר במזונות מדין חובה).
מהם מזונות אישה?
לפי הדין הדתי–עברי, אישה שגורשה על ידי בעלה (כלומר – בעת גירושין), תהיה זכאית למזונותיה, במידה והיא נזקקת לסיוע כספי. כאמור, תכליתם של מזונות אישה, היא להבטיח לאישה קיום כלכלי הולם, גם כאשר היא לא מקיימת עם בעלה חיי נישואין.
אין ספק כי התפיסה העומדת מאחורי מזונות אישה, היא ארכאית ומקורה בהנחה שהייתה קיימת בעבר, שלפיה האישה לא מתפרנסת בעצמה אלא רק בסיוע של בעלה. כיום המצב הוא שונה ונשים רבות מתפרנסות. נעיר כי בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה אינם מוחלטים וישנם מקרים שבהם אישה לא תהיה זכאית למזונות. לדוגמא – במקרה של פירוק הקשר הזוגי שלא בתום לב, או כאשר מוכח שהאישה מתפרנסת לבדה ואינה נזקקת לסיוע הבעל ועוד.
עד איזה שלב חייב הבעל במזונות אישה?
מזונות אישה משולמים עד לרגע מתן הגט, כלומר – כל עוד בני הזוג נשואים באופן פורמאלי, הבעל יהיה חייב במזונות אישה. מרגע מתן הגט, דהיינו – הגירושין, האב לא חייב במזונות אישה.
מהם מזונות מדין מעוכבת?
לעיתים אנו נתקלים בתופעה של בעלים שמסרבים להעניק גט לנשותיהם ובכך מותירים את הנשים בחיי נישואין להלכה, אך למעשה מדובר בנישואין שכבר לא מתקיימים. כחלק ממאבק בסרבנות גט, בית הדין הרבני רשאי להטיל סנקציות רבות על בעל סרבן, כגון – שלילת רישיון נהיגה, איסור על שימוש בכרטיס אשראי ועוד. בין היתר, נהוג להורות לבעל לשאת במזונות אישה, הנקראים – מזונות מדין מעוכבת, כדי לכפות עליו לתת גט לאישה.
היכן אפשר לנהל תביעת מזונות?
ככלל, תביעה למזונות מתבררת בפני בית הדין הרבני, שכן מזונות נגזרים מדיני הנישואין והגירושין, הנתונים לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. עם זאת, תביעה למזונות ילדים יכולה להתברר גם בבית המשפט לענייני משפחה, אשר יש לו סמכות מקבילה לעסוק בתביעות אלו.
לסיכום:
ענייני מזונות, מכל סוג, הם נושאים מורכבים מאוד, הן מבחינה משפטית והן מבחינה הלכתית–דתית. לכן, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בכל מקרה שבו מקיימים הליך גירושין ובמיוחד כאשר סוגיית המזונות עולה.