Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/divorce-law.org.il/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

סיפור שהיה, כך היה: בעל ואישה חיו יחדיו במשך שנים רבות בדירה משותפת. לימים, האב הלך לעולמו. בני הזוג לא ערכו צוואה בימי חייהם. עם מותו של האב, הרי שהיורשים על פי דין הם אשתו, וילדיו. ילדיו, חפצו בדירת המגורים, ובשל קשיים כלכליים, ביקשו למכור את חלקם בדירה. האם התנגדה. לימים, הוגשה בקשה לפירוק שיתוף בנכס, ובסופה, מצאה את עצמה האם, בגיל מבוגר, נאלצת למצוא דירה חלופית, עם מכירת דירתה.

אכן, זהו סיפור עצוב, לא רק בהיבט המוסרי שבו, אלא משום שמשפטית, אפשר היה למנוע אותו, אילו היו בני הזוג משכילים בימי חייהם לחתום על צוואה "הדדית". מהי למעשה צוואה הדדית? על כך במאמר הבא.

מה ההבדל בין צוואה לירושה?

צוואה, היא מסמך שנערך בכתב, בפני שני עדים, שתכליתה היא לצוות ע"י החתום על הצוואה, מה ייעשה ברכושו ביום בו ילך לעולמו. בצוואה, ככל שהיא נערכת כדין, חופשי המצווה לצוות כל אשר על ליבו. כך למשל הוא רשאי לצוות שרכושו יועבר לקרן צדקה, או לאדם אלמוני, ומנגד הוא רשאי לצוות שכל רכושו יועבר לאחד מילדיו או לנכדיו. כאשר אדם נפטר, כדי לממש את צוואתו יש להגיש בקשה לרשם הצוואות והירושות. בקשה כזו נקראת "בקשה לצו קיום צוואה". דהיינו תכליתה של בקשה כגון זו היא לבקש מהרשם שיאשר את הצוואה ואת תוקפה. ככל שלא מוגשות התנגדויות לצוואה או לתקופה, יאשרה הרשם, ומרגע זה אפשר יהיה לממש את הרכוש בצוואה.

מנגד, כאשר אדם לא ערך צוואה בימי חייו, הרי שרכושו לא ילך לאיבוד. במקרה כזה, הרכוש שהיה שייך למנוח הוא בבחינת "ירושה". אך למי תלך הירושה בהיעדר צוואה? לשם כך קובע חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") בסעיף 10 כי את המנוח יירשו בן או בת זוגו בימי חייו וילדיו. דהיינו הילדים ובן או בת הזוג יורשים במשותף את ירושת המנוח. במקרים כאלו אגב, יש גם כן להגיש בקשה לרשם הירושות, אך בקשה כזו נקראת בקשה למתן צו ירושה. גם במקרה כזה, רשם הירושות צריך לאשר את הירושה, ובהיעדר התנגדויות, לתת צו כאמור, שלאחריו מכן יהיה לממש את הירושה. אגב, במקרים שבהם מוגשת התנגדות לצו ירושה או לצו קיום צוואה, על רשם הירושה להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה.

מהי צוואה הדדית?

במסגרת צוואה הדדית, שנכרתת ע"י בני הזוג (לרבות נשואים או ידועים בציבור) מסכימים בני הזוג לקבוע יחדיו מה יהיו ההסדרים לעניין חלוקת הרכוש ביום לכתם מן העולם. צוואה רגילה, הנחתמת ע"י מצווה אחד, יכולה להשתנות על ידו מפעם לפעם, בהתאם לרצונו. צוואה הדדית לדוגמא, מחייבת את בני הזוג להיות כבולים זה לזו. כלומר, הם אינם יכולים לכתוב צוואה סותרת, או לשנות את הצוואה, בכפוף למספר סייגים שקבועים בחוק הירושה. עוד יודגש, כי צוואה הדדית היא יחסית "צמח חדש" במשפט הישראלי, היות ואפשרות ליישמה נוצרה רק עם תיקון 12 לחוק הירושה, משנת 2005.

צוואה הדדית, יכולה להיערך באמצעות מסמך אחד עליו יהיו חתומים שני בני הזוג, אך בד בבד כל אחד מבני הזוג יכול לכתוב צוואה נפרדת, המסתמכת (כלשון החוק) על צוואתו של בן או בת זוגו.

מהו היתרון בצוואה הדדית?

אם נחזור לדוגמא שעמה פתחנו את המאמר, הרי שאילו האישה שבעלה נפטר הייתה עורכת עמו צוואה הדדית, הרי שאז ילדיה שגם הם יורשים על פי דין (דהיינו בהיעדר צוואה) לא היו יכולים לדרוש את פירוק השיתוף בדירה. במקרה כזה, בצוואה הדדית, זכויותיה ורכושה (המשותף עם בעלה) היו נשמרים עד ליום מותה. כך שזהו היתרון החשוב ביותר בצוואה הדדית, האפשרות לדאוג לנכסי בני הזוג עד יום מותם של שניהם.

מה החיסרון בצוואה הדדית?

נראה שהחיסרון הגדול ביותר בצוואה הדדית הוא העובדה שכדי לסטות ממנה, יש לפעול במספר דרכים. אך בכלל, סטייה מצוואה הדדית יכולה או להביא למחלוקות משפטיות או לקושי כלכלי.

אם בני הזוג בחיים, הרי שאין קושי בביטול הצוואה ההדדית, אלא שדיי בהודעה בכתב. אך ככל שבן זוג אחד נותר בחיים והשני נפטר, וככל שהעיזבון טרם חולק, כדי שבן הזוג שנותר בחיים יוכל לסטות מהצוואה ההדדית, עליו למעשה לוותר על זכויותיו מהצוואה. אם העיזבון באותן נסיבות כן חולק לשאר היורשים, על בן הזוג שנותר בחיים להשיב את הרכוש שקיבל או את שוויו. לכן, אפשרות הביטול של צוואה הדדית, לא אחת לא לוקחת בחשבון שינוי בנסיבות החיים שיכול להביא צד לצוואה לרצות לסטות ממנה (לדוגמא, במקרה של זוגיות שניה לאחר מות בן הזוג).

דילוג לתוכן