אימוץ ילדים הוא נושא מורכב, כאוב לעיתים, וגם מרגש כאחד. אימוץ ילדים מחד, נעשה לצמיתות, שכן מרגע קבלת צו האימוץ, המאומץ הופך להיות בנם\בתם של הוריהם המאמצים. מנגד, קיים גם אימוץ שאפשר לקרוא לו אימוץ שמוגבל בזמן, לאימוץ מסוג אפשר לקרוא "משפחת אומנה". מהי משפחת אומנה? מה הדין החל עליה ומה חשוב לדעת על אומנה? על כך, במאמר הבא.
מהי משפחת אומנה?
משפחת אומנה היא משפחה שלמעשה מאמצת לחיקה ילד, בין הגילאים 0- 18, לתקופה מסוימת, שיכולה לנוע בין מספר חודשים וגם בין מספר שנים. בניגוד לאימוץ, משפחת אומנה נוטלת אחריות על הילד (או הילדים) לתקופה מסוימת. אימוץ, שנעשה בהתאם לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, מתחיל מרגע מתן צו האימוץ, אז חלה על המאמץ והמאומץ מערכת יחסים רגילה לכל דבר ועניין בכל היבט חוקי. הורים ממשפחת אומנה, אינם זוכים לזכויות ולמערכת היחסים שקיימת בין מאמץ למאומץ (למשל זכות ירושה וכו'). משפחות אומנה למעשה מעניקות לילד בית לתקופה, ולא לצמיתות.
משפחות אומנה נכנסות בתפר שבו יש למצוא פתרון זמני לילדים שחלילה מוצאים מביתם (בשל הזנחה או כל סיבה אחרת), או ילדים חסרי הורים (יתומים) הממתינים לאימוץ קבע, או ילדים שמרצונם ברחו מביתם ואין להם לאין לחזור. מי שלמעשה מסדיר את נושא האומנה בישראל הוא משרד הרווחה, הפועל באמצעות מספר עמותות אשר מקשרות בין ילדים למשפחות אומנה.
חשוב לציין, שמשפחות אומנה משמשות כמשפחות אומנה מטעמים הומניים, ומכוח רצון לסייע לילדים אשר לא זכו לבית מעניק וחם או להורים כלל. על כך, יש רק לשבח משפחות שמסכימות ומסוגלות לשמש כמשפחות אומנה. כמו כן, היו ועוד יהיו מקרים שבהם משפחות אומנה הופכות לימים למשפחה מאמצת כחוק.
כיצד הופכים להיות משפחת אומנה?
תהליך של העברת ילד למשפחת אומנה מתחיל למעשה אצל העובד הסוציאלי באזור מגורי הילד אצל הוריו הביולוגים או בכל מקום משכנו. כאשר מתקבלת החלטה להוציא את הילד מביתו, מועבר הילד לטיפול רשויות הרווחה. לאחר מכן, מועבר עניינו של הילד לטיפול אחת העמותות המסייעות באיתור משפחות אומנה (ישנן כמה עמותות, כגון: "ארגון שחר", "מכון סאמיט","ארגון אור שלום", ועוד), בדרך כלל לכל עמותה רשימה של משפחות אומנה קבועות.
משפחות אומנה מקבלות פיקוח ומעקב צמוד של עובדים סוציאליים כדרך קבע, וכן גם זוכות בסל תשלומים חודשי לשם טיפול בילד. כמו כן, זוכה הילד וההורים האומנים לתוכנית טיפול קבועה בפיקוח עובד סוציאלי. חשוב גם להדגיש, כי בניגוד לדיני האימוץ הפורמליים, נושא משפחות האומנה לא מוסדר בחוק אחד וספציפי, אלא בעיקרו בתקנות ונהלים של משרד הרווחה.
על מנת לשמש כמשפחת אומנה יש לעמוד במספר תנאים, שביניהם: היעדר רישום פלילי, אפשרות להעניק לילד בית נורמאלי (דהיינו, חדר ראוי, ושאר אלמנטים הנדרשים לגידול ילד בצורה נורמאטיביים), יש צורך גם שההורים יהיו במצב כלכלי תקין (לדוגמא: זוג שאחד מהם פושט רגל יתקשה לקבל אישור לשמש כמשפחת אומנה), וכן על בני הזוג להיות במצב בריאותי הולם ותקין באופן יחסי וסביר, וכן על ההורים להוכיח שהם בני זוג המקיימים זוגיות תקינה ונורמאטיבית. עוד קיימת דרישה גם שההורים לא יעברו את גיל 55.
כדי להתקבל להיות משפחת אומנה יש לפנות לאחת העמותות הקרובות לביתם העוסקות בהשמת משפחות אומנה, התהליך כולל מילוי טפסים, ראיונות (שכוללים גם ראיונות עם ילדיהם הביולוגים של ההורים המבקשים לשמש משפחת אומנה). בנוסף, כולל התהליך המצאת מסמכים רפואיים, ועוד. לאחר השלב המתואר, ההורים גם עוברים קורס הכשרה מיוחד כדי לשמש משפחות אומנה.
האם להורים ביולוגים זכויות גם כאשר הילד נמצא במשפחת אומנה?
התשובה היא בחיוב, שכן חלק ניכר מהמקרים בהם מועבר ילד למשפחת אומנה הוא בשל חוסר יכולת בתפקוד ההורים. מכאן, שמבחינה חוקית הורי הילד שנשלח למשפחת אומנה נשארים האפוטרופוסים הטבעיים של הילד. ככל שהסתיימה העילה בגינה הוצאו הילדים מביתם מלכתחילה, זכאים ההורים הביולוגים להכנה וסיוע לקראת חזרת ילדם הביתה, וכן גם בתקופה שבה הילד נמצא במשפחת אומנה, זכאים ההורים לביקורים (כל זאת כמובן בכפוף לכך שאין צו בית משפט שאוסר זאת, כמו לדוגמא במקרים שבהם ילד הוצא מביתו בשל אלימות).
גם בתקופה שבה הילד נמצא במשפחת אומנה, הגישה היא לא לשנות את מרקם חייו. כמו לדוגמא, אם הילד מקבל חינוך דתי, השאיפה היא לאפשר לו לגדול כפי שהוריו הביולוגים רוצים. ההורים הביולוגים בהתאמה, זכאים גם לקבל מידע על מצבו, לרבות עליהם גם לסייע בהוצאות הכספיות הכרוכות בהעברת הילד למשפחת אומנה, אך זאת בכפוף ליכולת ההכנסה שלהם.