Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/divorce-law.org.il/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

גירושין הוא נושא כאוב, אשר במסגרתו בני זוג נאלצים לסיים את מערכת היחסים שלהם ולפנות לדרכים נפרדות וכל זאת – לאחר חיים משותפים. במסגרת אותם חיים משותפים, בני הזוג לרוב צוברים רכוש משותף, או שרכוש שנצבר בעבר משמש את שניהם.

לכן, הליך הגירושין אינו מורה רק על סיום הקשר הבינאישי, אלא גם כולל את הצורך להסדיר את חלוקת הרכוש של בני הזוג. במאמר שלפניכם/ן נדון: בחזקת השיתוף וחוק יחסי ממון, אשר מסדירים מבחינה משפטית את דרך חלוקת הרכוש וכן בערכאות הדנות בעניין זה. בנוסף, נסביר בקצרה מי הוא אקטואר גירושין ועוד.

מאמר זה נכתב לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

חלוקת רכוש בין בני הזוג – על חוק יחסי ממון וחזקת השיתוף:

חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), מסדיר חלוקה עקרונית שווה לבני הזוג וזאת בהתאם להסדר איזון משאבים הקבוע בו. חוק יחסי ממון חל על כל הנכסים המשותפים לבני הזוג: חסכונות, קרנות פנסיה ואף מוניטין. כמו כן, חוק זה חל על כל מי שנישא לאחר 1.1.1974. חוק יחסי ממון קובע כי כל רכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך הנישואין, יהיה שייך לבני הזוג באופן שווה. עם זאת, יש חריג אשר בא לידי ביטוי במספר היבטים. קודם כל, לא כל רכוש נכלל בהסדר איזון המשאבים: למשל – רכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג לפני הגירושין, לא ייכלל במסגרת ההסדר וכך גם רכוש שקיבל במתנה אחד מבני הזוג. בנוסף, במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון, אזי הסכם זה יחייב את בני הזוג ולא הסדר איזון המשאבים, שבעצם מהווה ברירת מחדל חוקית. נעיר כי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, קובע כי לבית המשפט יש סמכות לסטות מהסדר איזון המשאבים, במקרים מיוחדים.

חזקת השיתוף:

נציין בקצרה, מה ההבדל בין חזקת השיתוף לבין הסדר איזון המשאבים. כאמור, עד שנת 1974, חלה חזקת השיתוף. חזקת השיתוף קובעת כי נכסים אשר נצברו לפני הנישואים וכן נכסים שנצברו במהלך הנישואין או הזוגיות, אינם נכללים כחלק מהנכסים המשותפים, כל עוד לא נעשה בהם שימוש משותף, או כוונה לשיתוף.

ערכאות משפטיות:

בענייני חלוקת רכוש ניתן לדון בשתי ערכאות משפטיות, שהן: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. בסמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בכל העניינים בין בעל ואישה בפן המשפחתי ולכן הוא יכול לדון בענייני חלוקת רכוש. לעומתו, בית הדין הרבני – בסמכותו הבלעדית לדון בענייני גירושין ונישואין וזאת מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. עם זאת, האחרון עדיין יוכל לדון בכל נושא הכרוך מטבעו בעניינים של נישואין וגירושין של יהודים ובין היתר בענייני חלוקת רכוש. בשפה המשפטית, קוראים לסיטואציה הזו "כריכה". כלומר, אם תביעת הגירושין כורכת את תביעת הרכוש, אזי בית הדין יוכל לדון בה. עם זאת, בכל הנוגע לניהול תיק הרכוש, תהיה קדימות למקום הראשון שבו יגישו את התביעה, בית הדין הרבני או בית המשפט.

אקטואר גירושין:

אקטואר הינו איש מקצוע שעוסק בחישוב של מודלים כלכליים, לרבות רכוש ומשאבים קיימים ועתידיים. שירותיו רלוונטיים בכל הנוגע לחלוקת רכוש בגירושין ולכן, בכל משרד עורכי דין לענייני משפחה, יעבדו בשיתוף פעולה עם אקטואר.

בעת פנייה להליך גירושין, רצוי להיעזר באקטואר, אשר יבצע הערכה של כל הנכסים של בני הזוג, או במילים אחרות, "יתמחר" את כל הנכסים שברשותם ויבצע חלוקת נכסים שוויונית והוגנת בין בני הזוג. לרוב, מומחיותו של האקטואר נמדדת ביכולתו למדוד את ערכם של נכסים נזילים, כמו קרנות השלמות, מוניטין וכו'. עבודת האקטואר תסתכם לבסוף בהוצאת חוות דעת לעניין שווי המשאבים.

חוות דעת זו תובא בפני בית המשפט. חשוב לציין כי חוות דעתו של האקטואר היא בגדר המלצה לא מחייבת, אך במרבית המקרים יטה בית המשפט לקבל את חוות דעתו, במידה ותהיה מנומקת ומפורטת. מינוי האקטואר יכול להיעשות באמצעות הגשת חוות דעת פרטית, דהיינו – שכל צד ישכור אקטואר מטעמו. במידה ומוגשות שתי חוות דעת לפתחו של בית המשפט, בית המשפט יכול למנות אקטואר מטעמו וזאת כדי להגיע לתוצאה צודקת.

סיכום:

מעבר להליך הכלכלי הסבוך, חלוקת רכוש בין בני זוג בתהליך גירושין, טומנת בחובה קושי רגשי. על סמך ניסיוננו, קושי רגשי עשוי לעיתים לגרום להטיה בדבר החלוקה, אשר יש לה השלכות כלכליות חשובות. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר ייתן מענה מקצועי ומיטבי בעניין חלוקת הרכוש בפרט והגירושין בכלל.

דילוג לתוכן