"ילדים – הם האנשים לעתיד לבוא. כלומר, הם עתידים להיות, ועתה כביכול אינם קיימים. והרי אנו קיימים ועומדים: חיים, מרגישים, סובלים". כך כתב יאנוש קורצ'ק. הדברים יפים גם לנושא המאמר שלהלן, העוסק בזכויות ההורים, המעוניינים להעניק לילדיהם – בית חם ואוהב.
"האידאל" שעל פיו יגדל ויתפתח ילד בצורה תקינה, הינו בעזרת שני הורים פעילים ומעורבים בחייו. תפישה זו נפרצה עם השנים, היות וכיום קיימים תאים "משפחתיים" אחרים. במקביל, גידול ילדים תמיד היווה אתגר להורים משותפים ועל אחת כמה וכמה להורה המתפקד בגפו. לכן, המדינה מסייעת להורה יחידני, בעזרת חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב–1992 (להלן:" חוק להורה העצמאי"). במאמר שלהלן, נסקור את ההבדלים שבין "אם חד הורית" לבית "אם עצמאית" וכן נסביר מי היא "אם חד הורית" ומהן זכויותיה הניתנות על פי דין.
המאמר מובא לנוחיותכם/ן, הקוראים/ות היקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
"אם חד הורית" מול "אם עצמאית"– הבדלים:
נראה כי במהלך השנים, שני המושגים האלו הפכו והתערבבו לידי מונח אחד, למרות השוני בין השניים. כך גם בחקיקה, דהיינו – חוק להורה עצמאי – שחל בו שילוב בין השניים, אשר תוקן בתיקון הרביעי לחוק ההורה העצמאי ובו הוחלף המונח "הורה חד הורי" ל"הורה עצמאי".
הרציונל העומד מאחורי השינוי, הוא בעיקר בשל השוני בין שני המונחים , כאשר התוצאה המובילה בהגדרה, הינה הרצון למנוע הדרה של אב קיים מחייו של הילד וליצור פגיעה בילד.
נבהיר כי משפחה חד הורית היא כזו שיש בה הורה אחד בלבד. משפחה חד הורית, יכולה להיות מוכרת ככזו, בשל פטירתו של הורה, פונדקאות או תרומת זרע (מקרים שבהם מלכתחילה לא עורב אב בתמונה). לעומת זאת, כאשר ישנם שני הורים חיים, בין אם הם מעורבים יותר או פחות בחייו של הילד, יהיה מדובר ב"הורה עצמאי". לענייננו – במקרה שישנו אב אשר מקיים הסדרי ראייה או לאו, אזי האם תוגדר בתור "אם עצמאית".
מי היא "אם חד הורית":
סעיף 1 לחוק הורה עצמאי, מגדיר בצורה ברורה, כי הורה עצמאי הוא קודם כל מי שמוגדר תושב ישראלי ויש ברשותו ילד. לאחר מכן החוק מפרט את התנאים, כאשר קיומו של אחד מהם, יביא להכרת ההורה, בתור הורה עצמאי. אלו התנאים: ההורה אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, או שההורה נשוי אך חי בנפרד מבן זוגו במשך תקופה של מעל שנתיים ובהליך גירושין, אישה עגונה, אישה אשר שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות ועולה חדש שבן זוגו לא עלה לארץ, בתקופה שמעל שנה ופחות משנתיים – כל אלה ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו.
זכויות המוענקות לאימהות חד הוריות:
חוק הורה עצמאי קובע מספר הוראות, שתכליתן להטיב עם הורה יחידני. הוראות אלו נועדו לסייע לאותו הורה לגדל את ילדיו בהתאם לסטנדרט הישראלי, שבו ילד ישראלי צריך לעמוד. חלק מהזכויות המובאות בחוק האמור: הענקת קדימות בהכשרה מקצועית, קדימות בקבלת ילדיו למעונות יום, סיוע בהלוואה מוגדלת מטעם המדינה – לשיכון, מענקי הבטחת הכנסה ומענקי לימודים לילדיו בתחילת שנת הלימודים.
זאת ועוד: מלבד חוק זה, קיימים חוקים נוספים המקלים על אם חד הורית. לדוגמא: נקודות זיכוי ממס, הנחות בארנונה ובחשמל, מתן קדימות בדיור ציבורי, סיוע בתשלום שכר דירה, שילוב בתעסוקה על ידי פרויקטים ייחודיים, סדנאות ומענקי עבודה, תוספת ימי מחלה לילד, סיוע במימון חינוך והעשרה (משפחתונים, צהרונים, חוגים ומטפלות), השלמת השכלה, מלגות ואף סיוע ברכישת מזון. יש לציין כי קיימות מועצות מקומיות אשר דואגות לנשים אלו אשר נחשבות כאוכלוסייה חלשה, במגוון תחומי חיים אשר בסמכותן.
סיכום:
לצערנו, אוכלוסיות רבות אינן מכירות את כל הזכויות המגיעות להן ובפרט אימהות חד הוריות, בין אם הן מכירות רק חלק מהחוקים, בשל הפיזור הרב של הזכויות במגוון חוקים ישראליים ובין אם הן אינן מכירות את הזכויות בכלל. גם כאשר הנשים הללו מכירות את הזכויות המגיעות להן, אזי כדי להגיע לזכאות, עליהן לעבור תלאות וחסמים בירוקרטיים, שלעיתים מייאשים את אלו שמגיע להן.
לכן, כדאי להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. אותו עורך דין הינו בעל מומחיות בכל ההליכים המשפטיים הרלוונטיים, לרבות עיסוק עם גורמים ממשלתיים (במיוחד הביטוח הלאומי – ארגון הנתפס כקשה להתמודדות עצמאית ולכן עורך דין יוכל לייעל את ההליך). יש לזכור שבסופו של הליך, ההטבות הניתנות נועדו לסייע לאיכות חייו של הילד. לכן, חשוב לדאוג לממש את הזכויות, אם לא בשביל האם, אזי בשביל הילד, התפתחותו ועתידו.