תחום דיני המשפחה כולל ענף שלם שנוגע להסכמים בין בני משפחה. ישנם סוגים רבים של הסכמים, החל מהסכם הורות משותפת, וכלה בהסכמי שותפות עסקית בין בני משפחה, הסכמי חיים משותפים, וגם הסכמי גירושין, הסכמי מזונות וכו'. אך לצד כל זאת, אין ספק כי ההסכם המוכר ביותר בתחום דיני המשפחה, הוא הסכם ממון. הסכם ממון הוא הסכם שנערך בין בני זוג, שמטרתו להסדיר חלוקת רכוש בין בני זוג, בעת גירושין. מאמר זה נכתב על ידי עורך דין הסכם ממון, ובמסגרתו יוסבר מהו הדין לגבי חלוקת רכוש, וכן כיצד הסכמי ממון באים לידי ביטוי בדין הישראלי.
נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה.
חוק יחסי ממון:
במדינת ישראל, קיים חוק שנקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק הזה קובע כי בעת גירושין או פקיעת נישואין, תיערך בין בני זוג חלוקת רכוש שווה. המונח המשפטי הוא הסדר איזון משאבים. כלומר, הסדר איזון המשאבים הוא ברירת המחדל החוקית, או אם נרצה – חלוקת רכוש שווה. כך, הכלל הוא כי לוקחים את כל הרכוש המשותף של בני הזוג ומחלקים בין בני הזוג בצורה שווה.
נשאלת השאלה מהו בעצם רכוש משותף? כלומר, איזה סוג רכוש נלקח בחשבון לצורך חלוקה שווה? למעשה, כל הרכוש המשותף נלקח בחשבון לצורך הסדר איזון המשאבים. כלומר כל סוג של רכוש, למעט חריגים. דהיינו, גם קרן פנסיה של כל אחד מבני הזוג נלקחת בחשבון, גם קרן השתלמות של כל אחד מבני הזוג נלקחת בחשבון, גם דירת המגורים נלקחת בחשבון, גם הרכבים של בני הזוג נלקחים בחשבון, והדוגמאות עוד רבות. מנגד, ישנם מספר סוגי רכוש שלא נלקחים בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים.
אותם סוגי רכוש שלא כלולים בהסדר איזון המשאבים הם למשל: נכס שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, מתנה שניתנה לאחד מבני הזוג במהלך הנישואין, וכן קצבת נכות ואלמנות שמקבל אחד מבני הזוג. כלומר, אותם סוגי רכוש לא ייכללו במסגרת הסדר איזון המשאבים. אם יש לאישה טבעת שקיבלה במתנה, הרי שאותה טבעת, לא תהיה כלולה בהסדר איזון המשאבים. מנגד, דירת מגורים שאותה רכשו בני הזוג, תהיה ברת איזון לפי הסדר איזון המשאבים.
כיצד אפשר לסטות מהסדר איזון המשאבים?
למעשה, בחוק יחסי ממון יש שני חריגים שבהם בית המשפט רשאי לסטות מהסדר איזון המשאבים. החריג הראשון מפורט בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, שקובע כי בית המשפט יכול לסטות מההסדר במקרים שבהם מוצדק לעשות כן ולבקשת אחד הצדדים. אך הסמכות הזו שמורה למקרים מאוד חריגים. כאשר יש פער חריג בין בני הזוג, ולמעשה הסדר איזון המשאבים יכול לגרום לפער עוד יותר גדול או ממש לקפח את אחד מבני הזוג, אזי במקרים נדירים, יכול בית המשפט לחרוג מהסדר איזון המשאבים.
נעיר כי החריג השני הוא הסכם הממון. על הסכם הממון נסביר בחלק הבא.
הסכם ממון:
הסכם ממון הוא בעצם הסכם מגירה שנערך בין בני זוג, לרוב לקראת נישואין, שכולל את התנאים ואת חלוקת הרכוש במקרה של גירושין. חשוב להעיר כי מדובר בהסכם מגירה, ויתכן שבני זוג יכולים לחתום על הסכם ממון ואח"כ לא לגעת בו לעולם. כך, לרוב מומלץ לערוך הסכם ממון, כדי להימנע ממחלוקות עתידיות, אפילו אם בזמן החתימה הדבר יכול להסב מעט חוסר נעימות בין בני הזוג.
הסכם ממון כולל תנאים לחלוקת הרכוש וגם החרגות. כלומר, בני זוג יכולים לקבוע כי יש רכוש מסוים שלא יהיה כלול בעת גירושין, למרות שללא הסכם ממון, אותו הרכוש היה בר חלוקה לפי הסדר איזון המשאבים. לכן מדובר בהסכם שמהווה חריג להסדר איזון המשאבים.
נעיר כי הסכם ממון הוא הסכם מאוד משמעותי, ולא די בעריכת הסכם, אלא שיש לפנות לעורך דין הסכם ממון על מנת שיערוך הסכם מקיף, וגם יאשר את ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה. הסכם ממון צריך להיות מאושר על ידי ערכאה שיפוטית. ללא אישור – ההסכם עשוי שלא להיות בתוקף.