מהם היתרונות והחסרונות בצו הרחקה?

לכל אזרח זכות ללכת ברחוב או לשהות בביתו מבלי שאדם אחר יטריד אותו, יתקוף, יאיים או יפגע בשלוות חייו. הזכות הזו מוקנית לכל אדם, נגד כל אדם, לרבות אם מדובר באדם זר שמטריד או קרוב משפחה. לכן, נשאלת השאלה מהו בעצם צו הרחקה, מה היתרונות ומה החסרונות בצו הרחקה?

מהו צו הרחקה?

צו הרחקה כשמו כן הוא, צו שמוצא נגד אדם מסוים המורה לו להתרחק מאדם אחר (מבקש הצו), לא להטרידו לא לעקוב אחריו, ואף לא ליצור עמו קשר. לרוב, צו הרחקה מתבקש כאשר אדם מסוים מוטרד או נפגע מאדם אחר, באופן שפוגע בשגרת ובשלוות חייו. צו הרחקה הוא לא עונש שניתן בגין עבירה פלילית, אלא הוא "תרופה" שנועדה להפסיק התנהגות מסוימת, ולאפשר למוטרד להמשיך את חייו ללא פגע.

מהו הבסיס החוקי לצו הרחקה?

צו הרחקה יכול להינתן בהתאם למספר חוקים, כדלקמן:

1. צו למניעת הטרדה מאיימת: צו זה ניתן מכוח חוק שנקרא "החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001. סעיף 1 לחוק זה, קובע כי תכליתו היא "לשמור על שלוות חייו של המאוים על פרטיותו על כבודו וכבוד גופו". כדי לקבל צו הרחקה מכוח החוק דנא, יש להוכיח ברמה סבירה כי אדם אחר (המטריד) בולש אחר המבקש, מטריד אותו באפן שפוגע בשגרת חייו, מאיים עליו, או פוגע ברכושו של מי שמבקש צו. הסמכות להעניק צו הרחקה מכוח החוק, מוקנית לבית משפט השלום. דוגמא למקרים שבהם מתבקש צו הרחקה מכוח חוק זה הם: סכסוכי שכנים, אלימות בין מכרים, פגיעה במקום העבודה, ועוד.
2. צו הגנה: צו הגנה ניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991. חוק זה דומה בתכליתו לחוק למניעת הטרדה מאיימת, אך הוא מתייחס למקרים שבהם ההטרדה או האלימות מופנית ע"י וכלפי בן משפחה. לדוגמא: בעל שתוקף או מטריד את אשתו, ילד שעושה כן כלפי הוריו ועוד. גם בהתאם לחוק זה, יש להוכיח בצורה סבירה כי המטריד נהג באלימות כלפי בן משפחה או שביצע מעשה או מעשים שמהווים הטרדה או שיכולים לסכן את מי שמבקש את צו הרחקה. צו הרחקה מכוח חוק זה, יכול לאסור על המטריד להיכנס לדירתו של המוטרד, להימצא בקרבתו במרחק שייקבע ע"י בית המשפט, ובכלל זה למנוע ממנו לעשות שימוש בנכסים שיכולים לפגוע במי שביקש את הצו.
3. צו שניתן ע"י משטרת ישראל: גם לקצין משטרה יש סמכות להורות על צו הרחקה כאשר התבצעה עבירה פלילית או שנערכת חקירה בגין עבירה פלילית. לדוגמא, אם אישה מתלוננת על תקיפה ע"י בן זוג, הרי שבמסגרת החקירה יכול קצין משטרה (וככלל, כך הוא יפעל) על צו הרחקה נגד החשוד בתקיפה המתלוננת. תכליתו של צו ההרחקה במקרים כאלו דומה לתכלית הקיימת בשל צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת, כלומר, לאפשר לנפגע להמשיך בשגרת חייו ללא פגע, לכל הפחות בזמן ניהול החקירה.

כיצד מבקשים צו הרחקה?

ככל שמדובר בבקשה לצו הרחקה לבית המשפט, יש לפנות לבית משפט השלום זאת כאשר מדובר בצו מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת. ככל שמדובר בצו הגנה, מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, כאשר יש להדגיש שגם לבית הדין הרבני סמכות להעניק צו הגנה.

בקשה למתן צו הרחקה מוגשת בכתב, ויש לצרף לה אסמכתאות ככל שישנן. לאחר מכן בעת ההגשה, יבחן בית המשפט במעמד צד אחד האם יש מקום לתת צו זמני. ככל שיינתן צו זמני ובין אם לא, ייקבע מועד לדיון בפני בית המשפט במעמד שני הצדדים הרלוונטיים. הצדדים יכולים כמובן להיות גם מיוצגים ע"י עורך דין. במהלך הדיון יערך בירור ע"י בית המשפט, ולצדדים תהיה אפשרות לשטוח את טענותיהם בנושא. לבסוף, יחליט בית המשפט האם להעניק צו קבוע. כמו בן, במסגרת החלטתו (מכוח שני החוקים) רשאי בית המשפט גם להורות למטריד, להפקיד נשק במקרה שבית המשפט השתכנע כי ייתכן וייעשה בו שימוש לא ראוי.

תוקפו של צו הרחקה, בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת הוא חצי שנה. אך לבית המשפט סמכות להאריך את צו ההרחקה בחצי שנה נוספת, ואף בשנה נוספת בנסיבות מאוד חריגות. באשר לצו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, הכללים זהים וגם המועדים.

חשוב להדגיש שאם בית המשפט מצא כי הבקשה לצו הרחקה הוגשה שלא כדין כדי להפחיד את הצד השני או שהבקשה היא בקשת סרק או קנטרנית, ניתן להטיל הוצאות כספיות נגד מי שהגיש את הבקשה.

מה היתרונות והחסרונות?

היתרון הגדול בצו הרחקה שהוא מהווה למעשה תרופה מיידית למי שמוטרד ונפגע בשגרת חייו. אך בכל זאת, לא מדובר בצו שתוקפו הוא לנצח, לכן בד בבד חשוב תמיד להמשיך בהליכים משפטיים (בין אם פליליים ובין אם אזרחיים בהתאם לנסיבות) אשר יביאו לסיום ההטרדה באופן סופי. כמו כן, חשוב תמיד גם להגיש תלונה במשטרה. כך שהיתרון והחיסרון שזורים אחד בשני. מדובר בפתרון נקודתי, אך לא כולל.