Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/divorce-law.org.il/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

במסגרת תביעת גירושין, יכול הנתבע (כלומר מי שמקבל את תביעת הגירושין) לפעול במספר דרכים, אשר ביניהן, היא להתגונן לגופה של תביעת הגירושין או להסכים לתביעת הגירושין. אך בד בבד, יכול אותו צד לנקוט "בדרך השלום" ולהגיש תביעה "לשלום בית". מהי תביעת שלום בית? מה היא כוללת ומה כדאי לדעת עליה? על כך במאמר שלהלן.

מהי תביעת שלום בית?

תכליתה של תביעה לשלום בית היא למעשה להביא לכך שבית הדין הרבני יורה על תקופת ביניים שבה בני הזוג ינסו "לעבוד" יחדיו על מערכת היחסים ביניהם, ולהימנע מפרידה. האופן בו מוגשת תביעת שלום בית זהה לכל תביעה למעשה, ויש לפרט במסגרת התביעה מהן הסיבות לכך שייתכן ובנסיבות הזוגיות והעניין, כן יש מקום להורות על שלום בית, יש לפרט את הסיבות שהביאו למשבר הנוכחי (בגינו הוגשה תביעת גירושין). כמו כן, יוער כי בעת הגשת תביעת שלום בית, יש לשאת באגרה בשיעור של 250 ₪.

לאיזו ערכאה הסמכות לדון בתביעת שלום בית?

חוק בתי הדין הרבניים, (נישואין וגירושין) התש"ג- 1953, קובע כי ענייני נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי הדין האישי- דתי שלהם, ומכאן שהסמכות לדון בענייני גירושין מוקנית אך ורק לבית הדין הרבני בישראל. תביעת שלום בית היא תביעה שמקורה הוא בדין הדתי- יהודי. לכן, הסמכות הייחודית לדון בתביעות שלום בית מוקנית רק לבית הדין הרבני.

בד בבד, יש לציין שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל תביעה הנוגעת "לענייני משפחה", אך זאת למעט תביעות הנוגעות לנישואין וגירושין בין יהודים (או בין מוסלמים או נוצרים). לכן אין להגיש תביעת שלום בית לבית המשפט לענייני משפחה, אלא לבית הדין הרבני בלבד.

מה היתרון והחיסרון בתביעת שלום בית?

מצד אחד, מדובר בכלי נהדר לשימור מערכת היחסים ולהשכנת שלום. המציאות מלמדת שלעיתים דווקא ההליך דנא כן מאפשר לבני זוג להציל את התא המשפחתי שלהם, במיוחד כאשר מדובר ברצון כנה של בני הזוג, ולא בתביעת שלום בית שמוגשת לשם "סחיבת ההליך". מנגד, גם אם נקבע כי יש מקום לאפשר שלום בית, הרי שמדובר למעשה בקביעה שאין בה תוכן ממשי, משום שכל אחד מהצדדים יכול להפר אותה. דהיינו, ככל שצד מפר את הקביעה לפיה בני הזוג יפעלו לשלום בית, יכול בית הדין הרבני לכל היותר "לקדם" את הליך הגירושין ולא מעבר. פסק דין "לשלום בית" הוא לא פסק דין כספי, והוא גם לא פסק דין אופרטיבי הטומן בחובו סנקציות, לכן אין אפשרות לממש אותו או לתבוע מכוחו, והוא לא יוצר סעדים עצמיים (כמו לדוגמא כאמור- "סעד כספי").

זאת ועוד, חשוב לציין שלא אחת בני זוג נוטים לנצל את הכלי הנקרא תביעות שלום בית, לשם השגת יתרון לא הוגן. כך למשל, לעיתים בני זוג מנצלים את העובדה שניתן פסק דין לשלום בית (לתקופה) ואז במקביל מגישים תביעות מקבילות בבית המשפט לענייני משפחה, או חלילה מנצלים את הזמן על מנת להעלים נכסים.

מה ההבדל בין תביעת שלום בית להסכם שלום בית?

כאמור, תביעת שלום בית היא תביעה משפטית, שבמסגרתה מבקש אחד מבני הזוג מבית הדין הרבני "לכפות" למשך תקופה מסוימת שלום בית בין בני הזוג, ובכך לאלץ את בני הזוג כן להתמודד עם הקשיים שנוצרו בזוגיות, ובכך לנסות לשקם את מערכת היחסים. הכרעה זו יכולה גם להינתן לעיתים בהיעדר רצון של בן הזוג השני. אך להבדיל, הסכם שלום בית, הוא הסכם שנחתם מרצונם של בני הזוג. לעיתים הסכם שלום בית נחתם מראש מרצונם של הצדדים או כדרך להתגרש בעתיד, או כדרך לשפר את מערכת היחסים שלהם.

בנוסף, לעיתים יכולים בני הזוג לחתום על הסכם שלום בית בעצמם, ולעיתים להיעזר בגורם חיצוני לשם כך, לדוגמא: במגשר או בעורך דין. יחד עם זאת, יכול גם שהסכם שלום בית יהיה פועל יוצא של תקופת "שלום בית" שנקבעה ע"י בית הדין הרבני.

אגב, הסכם שלום בית יש לאשר בפני בית הדין הרבני, אך אפשר גם לאשר אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה (לא כהסכם שלום בית אלא כהסכם זוגיות או הסכם המחייב את בני הזוג לעניין חייהם המשותפים).

האם כדאי להגיש תביעת שלום בית?

התשובה לשאלה נגזרת מהרצון שלכם במסגרת הליך הגירושין. אם ברצונכם להתגרש בהקדם, נראה שלא יהיה מומלץ ללכת על האפשרות של תביעת שלום בית. אם ברצונכם כן לתת הזדמנות לנישואין אז רצוי לשקול זאת. כך או אחרת, כדאי תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין לענייני משפחה.

דילוג לתוכן