Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/divorce-law.org.il/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

לא אחת, לקוחות רבים הפונים אלינו שואלים את השאלות: מהי ירושה על פי דין? מה ההבדל בין ירושה כזו לבין ירושה על פי צוואה? ובכן, יש הבדל מהותי בין שתי האפשרויות הללו, כאשר לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. על כך – במאמר שלהלן.

מהו החוק המסדיר את דיני הירושה בישראל?

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") מסדיר את דיני הירושות והצוואות במדינת ישראל. חוק זה קובע כיצד כותבים צוואה, מי רשאי לצוות ומי רשאי לרשת אדם, מי הם היורשים על פי חוק בהיעדר צוואה, מהי צוואה הדדית, מה הדין בנוגע למזונות מעיזבון, מהן סמכויותיו של מנהל עיזבון, כיצד אפשר להתנגד לחלוקת עיזבון או לקיומה של צוואה ועוד מגוון רב של נושאים, הנוגעים לתחום.

מהי ירושה לפי צוואה?

כל זמן שאדם עודנו בחיים, הוא רשאי לכתוב צוואה, שבה הוא בלבד יקבע מי יירש את רכושו בעת פטירתו. ברוב המקרים, צוואה צריכה להיחתם בכתב ידו של המוריש, כאשר על המוריש להיות בעל סמכות להוריש את הרכוש המסוים וכן עליו להיות כשיר (דהיינו, לא פסול דין או קטין) לכתוב צוואה מבחינה חוקית. בנוסף, צוואה יכולה להשתנות ע"י מי שכתב אותה, כל עוד הוא בחיים ובמידה שאין עליו השפעה בלתי הוגנת לעשות כן.

חוק הירושה קובע, כיצד אפשר לחתום צוואה: דרך ראשונה היא, לחתום על צוואה בכתב, כפי שהוסבר לעיל. דרך שניה היא, לחתום על צוואה בפני שני עדים. דהיינו, הצוואה צריכה להיחתם בכתב ולכלול את שמות העדים שצפו בכתיבת הצוואה. דרך שלישית היא, לחתום על צוואה בפני רשות. כלומר, ניתן לפנות לרשם הירושה או לבית המשפט ולהקריא את הצוואה באופן פורמאלי. דרך רביעית היא, לצוות בעל פה, אך במקרים כאלו חלים כללים מיוחדים. מי שמצווה בעל פה, חייב להיות אדם שעתיד למות בזמן הקרוב (מה שמוגדר בחוק בתור "שכיב מרע"). במקרה כזה, הוא רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים. שני העדים יצטרכו לכתוב זיכרון דברים על תוכן הצוואה שנמסרה ולאחר מכן, למסור את זיכרון הדברים לרשם הירושות. אם המצווה אינו נפטר בתוך חודש מיום מסירת הצוואה, אזי היא תבוטל. הטעם לכך הוא החשש, שמא צוואה בעל פה עשויה לטמון בחובה קושי ראייתי וכן חשש להשפעה לא הוגנת.

מה ירושה על פי דין?

עם זאת, ברירת המחדל על פי חוק, היא סיטואציה שבה לא נכתבת צוואה. במקרה כזה, קובע חוק הירושה מי יהיו היורשים על פי חוק. סעיף 10 לחוק הירושה קובע, כי בהיעדר צוואה – מי שיירש את המנוח הם בן או בת זוגו בעת מותו וכן ילדיו, בצורה שווה.

בנוסף, בכל הנוגע לילדיו של הנפטר, קובע סעיף 13 לחוק הירושה, כי החלוקה בין הילדים תהיה שווה. דהיינו, אם ישנם שלושה ילדים שזכאים למעשה לחצי מהירושה של המנוח, הם יתחלקו באותו "חצי", באופן שווה. יוער, כי במקרה של ילד מאומץ, הדין לפי חוק הירושה זהה. כלומר, אין הבדל בין ילד מאומץ לילד ביולוגי. עם זאת, האימוץ חייב להיות על פי חוק. ככל שאין למנוח יורשים על פי חוק, כלומר בן/בת זוג, ילדים או הורים – מי שתירש את עזבונו היא מדינת ישראל.

האם אפשר להתנגד לירושה על פי דין?

לעיתים נוצרות סיטואציות, שבהן קיימת מחלוקת בין בני המשפחה בעניין הירושה. אך קודם, יש להבהיר כיצד מתנהל הליך של מתן "צו ירושה". מבחינה פרוצדורלית, עם מותו של אדם ללא ירושה, יש לפנות לרשם הירושה כדי לקבל "צו ירושה". על מנת שהרשם יורה על מתן צו, עליו להודיע בפרהסיה על מותו של המנוח ועל כך שקיימת ירושה, שעתידה להיות מחולקת. בתקופה זו אנשים רשאים להתנגד ל"צו הירושה".

ככל שלא הוגשה התנגדות, יינתן צו ירושה. ככל שהוגשה התנגדות, הרשם יעביר את ההתנגדות לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. לא אחת, מוגשות התנגדויות הנוגעות לזכויות של אנשים שמעוניינים בירושה. לדוגמא: כאשר צד טוען לקיומה של צוואה שהוסתרה, כאשר צד טוען לזכויות ברכוש ועוד.

לסיכום:

כאמור, טיפול בענייני ירושות וצוואות מצריך ידע משפטי כללי נרחב והבנה בתחום דיני המשפחה בפרט. מדובר בידע שרק עורך דין לענייני ירושה עשוי לצבור, על סמך ניסיונו והכשרתו. כך שאם נתקלתם בסיטואציה שבה עליכם להגן על זכויותיכם מכוח ירושה, או שברצונכם לכתוב צוואה שתסדיר את חלוקת רכושכם לאחר פטירתכם, רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי בנושא.

דילוג לתוכן