Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/divorce-law.org.il/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

הליך הגירושין, ככל הליך, מורכב ממספר שלבי ביניים. הראשון ביניהם הוא הגירושין עצמם. בנוסף, הגירושין כוללים גם שלבים נוספים, כגון: שלב חלוקת רכוש, שלב קביעת הסדרי משמורת לטיפול בילדים המשותפים, וגם קביעת שיעור המזונות. לרוב, שאלת המשמורת, מביאה למלחמות ארוכות מאוד בערכאות משפטיות.

לכן, נשאלת השאלה מה חשוב לדעת בכל הנוגע להסדרי משמורת? על כך במאמר הבא.

מהי "משמורת ילדים"?

בני זוג העוברים הליך גירושין עוברים תהליך של פירוק התא המשפחתי. התא המשפחתי כולל את הרכוש המשותף, וגם את הילדים המשותפים. הורים ממשיכים להיות הורים גם לאחר הגירושין ולכן יש להסדיר את אופן הטיפול בהם. בין היתר, יש להכריע מי יהיה ההורה המשמורן, שהוא בעצם ההורה שאצלו הילדים יגורו, והוא אשר יישא בעיקר נטל הטיפול השוטף בהם. בנוסף, יש גם לקבוע מה יהיה שיעור דמי המזונות שישולמו ע"י ההורה הלא משמורן להורה המשמורן.

הסדר המשמורת יכול להיעשות בהסכמה בין בני הזוג, והוא גם יכול להיעשות באמצעות הכרעה משפטית. לרוב, הורה אחד הוא שמטפל בילדים במהלך השבוע, כאשר ההורה הלא משמורן נמצא עם הילדים באמצע השבוע בזמן קבוע ובכל סוף שבוע שני. לרוב האם היא אשר מקבלת את המשמורת המלאה, אך כיום במציאות המודרנית, רבים הם המקרים שבהם נקבעת משמורת משותפת בין ההורים, ולעיתים גם ישנם יותר ויותר מקרים שבהם האב הוא ההורה המשמורן.

מהי משמורת משותפת?

משמורת משותפת, כשמה כן היא, משומרת שמתחלקת באופן שווה לחלוטין בין בני הזוג. להבדיל ממשמורת רגילה, שבמסגרתה לכל הורה אחריות מוגדרת (לדוגמא: במשמורת רגילה שבמסגרתה האב אמור לראות את ילדיו ביום שלישי בשבוע, זהו בעצם הזמן שהאחריות לטיפול בילדים מוטלת עליו בלבד, אין הוא חב בטיפול שוטף בימים אחרים בהתאם להסדר המשמורת). במשמורת משותפת, שני ההורים חייבים לפעול בשיתוף מלא בגידול הילדים. לדוגמא, אם הורה אחד חולה, חלה חובה (ככל שישנה משמורת משותפת) על ההורה השני לקחת את הילדים מבית הספר. אם מדובר במשמורת רגילה, כאמור ההורה הלא משמורן לא מחויב לאסוף את ילדיו ככל שמדובר ביום שבו האחריות מוטלת על ההורה השני (ויודגש, הדוגמאות הן לאחריות מכוח הסכם משמורת, לא אחריות מוסרית שמצופה מהורה ממוצע).

חשוב לציין, שלא אחת צדדים בהליך גירושין מבקשים משמורת משותפת לא בהכרח כדי "ליהנות יותר בחברת ילדיהם" אלא כדי להביא להפחתת שיעור דמי המזונות. באופן טבעי, כאשר המשמורת היא משותפת, הנטל הוא גם משותף באופן מוחלט, אז שיעור המזונות המוטל הוא נמוך משמעותית אם בכלל. אך בד בבד, באותה הנשימה חשוב גם להבהיר כי דווקא כיום בעידן המודרני, האפשרות לקיים משמורת משותפת עולה כפועל יוצא מרצונם של גברים בעיקר, לקחת יותר חלק בגידול ילדים, גם בעת גירושין.

מהי חזקת הגיל הרך?

הכלל המשפטי הרווח בכל הנוגע להסדרי משמורת הוא "חזקת הגיל הרך", לפיה ככל שטרם מלאו לילד 6 שנים, המשמורת תימסר באופן קבוע לאם, זאת מתוך תפיסה (פסיכולוגית) לפיה עד לגיל 6 הילד באופן טבעי קשור יותר לאמו. סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ח- 1965, קובע את הכלל המתואר. עם זאת, במקרים חריגים בהם מוכח שהאם אינה כשירה לשמש כאם, ניטלת ממנה המשמורת.

יודגש שכיום ישנם יותר ויותר קולות הקוראים לבטל את חזקת הגיל הרך, וגם בתי המשפט היום מתייחסים אליה באופן מעט יותר ביקורתי מאשר בעבר.

מהו עיקרון "טובת הילד"?

כלל הברזל בכל הנוגע להסדרי משמורת בעת גירושין, הוא "טובת הילד". בית המשפט לעולם יכריע באשר להסדר המשמורת בין ההורים, רק בהתאם למה שיהיה טוב ביותר לילד. לרוב, כדי לבחון את טובת הילד, ייעזר בית המשפט גם בעובד סוציאלי, וגם בחוות דעת של פסיכולוג אשר ייפגש עם הילד ועם המשפחה. כמו כן, בית המשפט יבחן את מכלול נסיבות הגירושין והתא המשפחתי.

כיצד נערכת חלוקת משמורת כשיש אחים?

הכללים הנוגעים להסדרי משמורת אינם משתנים לרוב כאשר המחלוקת בעניין המשמורת נסובה סביב כמה ילדים (קרי: אחים) ולא סביב ילד אחד. הכלל הוא שלא מפרידים בין אחים, הן בשל ההשלכות הפסיכולוגיות שיכולות להיות למהלך כזה, והן משום שמדובר בעצם בפירוק תא משפחתי רחב יותר, שלא ראוי לעשות. עם זאת, הפרדה בין אחים נעשית רק בנסיבות מיוחדות מאוד.

מהי הדרך הטובה ביותר להסדיר משמורת?

הדרך הנכונה ביותר להגיע להסדר משמורת מיטבי, הוא להגיע להסכמה עם בני הזוג. הסכמה יכולה להיעשות גם באמצעות גישור, ובעיקר באמצעות קבלת סיוע משפטי מעורך דין מיומן לענייני משפחה. יודגש כאמור, שגם בשלב הגירושין ההורים ממשיכים להיות הורים, ולכן הגעה להסכמה חשובה מאוד לשמירת יחסים טובים בין ההורים, שגם יכולה להשפיע לטובה על הילדים המשותפים.

דילוג לתוכן