Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/divorce-law.org.il/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין יעקב בלס

תביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, עסקה במקרה שבו האב תבע את אם ילדיו, בדרישה שהיא תשלם לו מזונות זמניים. מדובר בזוג עם שני ילדים, כאשר לאם – גם שלושה ילדים מנישואין קודמים, שנמצאים במשפחת אומנה. האם אושפזה תקופה בבית חולים עקב תשישות נפשית, ולאחר מכן הילדים הועברו לחזקתו של האב, ולאם – ניתנו זמני שהייה. כעת, האב מבקש לפסוק מזונות זמניים לחובת האם, הואיל והילדים נמצאים במשמרתו. מה קבע בית המשפט לענייני משפחה?

חשוב להעיר כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

העובדות:

מדובר בבני זוג שנישאו בשנת 2012. נולדו להם שני ילדים, האחד יליד 2013, השני יליד 2015. כאמור, לאם יש שלושה ילדים מנישואין קודמים, ששוהים במשפחת אומנה. בין בני הזוג ישנם משברים קשים, שלא פורטו בפסק הדין, אלא בכתבי הטענות. בני הזוג התגוררו בקיבוץ, עד אשר בשנת 2017, עלתה טענה לאלימות, נגד הבעל, אשר הורחק מהמשפחה. עם סיום ההרחקה, האם עזבה את הבית, ועברה להתגורר עם הילדים בבית של אמא. בשנת 2018, האם התאשפזה עקב תשישות נפשית, ולכן הקטינים הועברו למרכז חירום, לתקופה של חמישה חודשים. בפברואר 2019, הילדים הועברו לחזקת האב, ולאם נפסקו זמני שהות בלבד.

מכאן, לאור העברת הקטינים לחזקתו, האב עתר לקבלת מזונות זמניים. לטענתו, האם עובדת ואף משתכרת בסך של 10,000 ₪ בחודש, כאשר הוא עובד ומשתכר בסך של 7,500 ₪. כמו כן, האב טען שהאם נהנית מרכב חדש, בשווי של 120,000 ₪, וכי היא נהנית מהכנסה שניתנת לה על ידי משפחתה.

מן הצד השני, האם טענה כי דין התביעה להידחות, ואין לחייבה במזונות זמניים. לשיטתה, היא זו שטיפלה בילדים למשך תקופה ארוכה, ויש לקזז את כל ההוצאות שהוציאה לטובתם, על חשבון מזונות זמניים, ככל שאלו ייפסקו. עוד טענה האם, כי הגישה תביעה למשמורת, וייתכן ברמת סבירות גבוהה, שיהיה שינוי בהמשך, בכל הנוגע להסדר המשמורת של האב, ושלה בהתאם. עוד טענה האם, כי אין לה הכנסות מעבר לסך של 7,000 ₪ לערך בחודש, בניגוד לטענת האב.

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט קבע: מזונות זמניים משולמים כאשר יש צורך בסעד זמני, וכשמם כן הם – מזונות זמניים, שהם מזונות לתקופה קצובה ולא לצמיתות. עוד קבע בית המשפט, כי נקודת המוצא היא שהאב הוא עתה ההורה המשמורן, ואין ספק שהוא מוציא כספים מידי חודש, לצורך גידול וטיפול בילדיו.
לאחר ניתוח שכרם של ההורים, קבע בית המשפט, כי פוטנציאל ההשתכרות של האם, עומד על 10,000 ₪ בחודש, לפחות. כמו כן, בית המשפט השתכנע כי האם אכן מקבלת הטבות נוספות, שלא מגולמות בהכרח בשכרה החודשי – הגולמי.

בית המשפט גם בחן את צרכי הקטינים, בקבעו כי לאחר בחינת התיק, צרכי הקטינים מסתכמים בסך של 2,000 ₪ בחודש. כך יפים דבריו של בית המשפט: "הקטינים שוהים במשמורתו הבלעדית של האב, כאשר זמני השהות אשר נקבעו לאם מועטים נכון להיום וכוללים שעתיים בלבד בשבוע, וכתוצאה מכך האב הוא זה אשר נושא במלוא צרכיהם של הקטינים, למרות שאין בהכרח חפיפה בין זמני שהות לגובה ההוצאות אותן מוציא הורה על ילדיו הקטינים. פועל יוצא מזה ובשים לב לכך כי הכנסותיו של האב עומדות על כ-10,000 ש"ח לחודש ויכולותיה של האם הוערכו בכ-10,000 ש"ח לחודש, ואין בפניי נתון המוכיח כי הוצאות המחיה האישיות של כל הורה שונות באורח משמעותי, הרי שבהוצאותיהם ההכרחיות של הקטינים יישאו ההורים, בשלב זה, באופן שבו חיובה של האם יעמוד על 50% מצרכיהם של הקטינים, שפורטו לעיל, ואשר עומדים על 2,000 ש"ח לחודש ובתוספת מחצית מהוצאות החינוך והבריאות".

לסיכום:

בית המשפט קיבל את התביעה, אך יודגש כי מדובר בתביעה למזונות זמניים, כך שהסיפור תם – ולא נשלם. כמו כן, בית המשפט קבע מספר הוראות לגבי התשלום שיועבר על ידי האם, וכן תחם את התשלומים בהתאם לגיל הקטינים (לא נרחיב על כך עתה). כמו כן, נקבע שהאם תישא בעלויות חלקיות של מדור, הוצאות רפואיות והוצאות חינוך.

דילוג לתוכן