בדומה לגירושין על פי ההלכה, אשר נערכים לבני זוג שנישאו כדת וכדין, קיים הליך גירושין לזוגות שנישאו באופן אזרחי, הנקרא הליך התרת נישואין. מדובר בהליך אשר מתבצע בבית המשפט לענייני משפחה. באופן אירוני, נישואין אזרחיים אינם יכולים להתקיים בישראל, אך גירושין כן. הליך התרת הנישואין ייבחן וייבדק לאחר הגשת בקשה מתאימה בנושא, אך יש לציין כי יש זוגות שאומנם לא נישאו כדת וכדין, אך ימצאו את עצמם כפופים לבית הדין הרבני, כאשר יחליטו על פירוק הקשר הזוגי.
במאמר זה נסביר על הסמכות הדתית בכל הנוגע לנישואין וגירושין בישראל, על נישואין אזרחיים ועל התרת נישואין.
כמו כן, נבקש להדגיש כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
נישואין אזרחיים:
תחילה, יש להבהיר כי הדין החל בנוגע לנישואין וגירושין בישראל, הינו דין דתי, בהתאם לכל דת ודת הקיימת בישראל. בדת היהודית, הסמכות נתונה לבית הדין הרבני, בהתאם לאמור בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). מלבד סמכות בלעדית זו, בית הדין גם מוסמך לעסוק בנושאים הקשורים מטבעם להליכים העיקריים. לדוגמא, בעת גירושין, אם נושאי הנגזרת ייכרכו לתביעת הגירושין, יוכל בית הדין הרבני לדון גם בעניינים: משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד. הנישואין עצמם יתקיימו רק כאשר יוכח ברבנות הראשית, כי שני בני הזוג הינם יהודים. דבר זה ייעשה על בסיס הצגת תעודות נישואין של הוריהם של השניים.
כמו כן, בעת חוסר בהירות בנוגע לנישואי ההורים של בני הזוג (עולים חדשים בעדות מסוימות אשר יהדותם לכאורה מוטלת בספק, בהתאם לרבנות הדתית), ייפתח בירור מעמיק בנושא. אחת האפשרויות לנישואין שלא על פי דת, היא להינשא מחוץ לשטחי מדינת ישראל ולאחר מכן להגיע לישראל ולהירשם באופן טכני כזוג נשוי. מדובר בנישואין רישומיים, אזרחיים, אשר מקנים לבני הזוג הכרה וזכויות כזוג נשוי. נישואי הזוג יתבצעו במדינות המתירות ומאפשרות זאת, כגון: קפריסין, פראג וקנדה (שם גם קיימת הכרה בזוגות חד מיניים). לאחר מכן, יקבלו בני הזוג תעודת נישואין רשמית, יחד עם חותמת "אפוסטיל", איתה יחזרו השניים לארץ להירשם כנשואים. זאת – בעקיפת החוק הדתי הקיים וכאלטרנטיבה לזוגות שלא רוצים אידאולוגית, או לא יכולים הלכתית, להינשא.
גירושים אזרחיים – התרת נישואין:
התרת נישואין הינה הליך מקביל להליך הגירושין והיא מיועדת לזוגות שאינם נשואים כדת וכדין. על הליך זה ניתן ללמוד מחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) התשכ"ט-1959 (להלן: "חוק התרת נישואין"). יש לציין כי כאשר בני הזוג הם יהודים אשר בחרו שלא להינשא על פי ההלכה בשל מניעים אידאולוגיים, יכול בית הדין הרבני, במקרים מסוימים, להתערב בהליך התרת הנישואין ולהעבירם הליך גירושין, באמצעות גט לחומרא.
כאמור, הליך התרת הנישואין הינו מקבילו של הליך הגירושין בבית הדין הרבני והוא ייעשה בבית המשפט לענייני משפחה, אשר אמון על כל נושאי התא המשפחתי, לרבות התרת נישואין. בפועל, תיעשה פנייה של אחד מבני הזוג, או שניהם, בהתאם לאמור בסעיף 1 לחוק התרת נישואין. הפנייה תיעשה בצורת הגשת בקשה להתרת נישואין, אשר כוללת את התוכן הבא: פרטיהם האישיים של בני הזוג, מקום מגוריהם, העדה הדתית שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג (זאת על מנת לבחון את הצורך בהעברת הפנייה לבית הדין הרבני ולבחון גט לחומרא), תאריך הנישואין בין השניים והמקום שבו נישאו. כמו כן, עליהם להציג את הסיבה שבגינה הם מבקשים לקיים את ההתרה (בדומה להגשת עילת גירושין).
בית המשפט לענייני משפחה יטפל בבקשה, לרבות בהליכי הנגזרת הקשורים אליה, לדוגמא: משמורת ילדים ומזונות ילדים, חלוקת רכוש משותף וכדומה.
לסיכום:
גירושין אזרחיים הם הליך טעון רגשית, אליו מתלווים הליכי נגזרת רבים אשר משפיעים על חייהם של בני הזוג. מדובר בהליכים המחייבים הסדרה, בעיקר בתחומים שבהם השניים קשרו את חייהם ביחד, ברבות השנים. על מנת ליצור הסדרה בנושא ולמנוע מחלוקות מיותרות, מומלץ לפנות לעורך דין לענייני משפחה, טרם הגשת בקשה כלשהיא. עורך דין מסוג זה יוכל לייעץ לפונים, להציג בפניהם את השלכות ההחלטה ולהכווינם בדרך הנכונה. כמו כן, הוא יוכל להציע הליכי גישור שיוכלו להקל ולייעל את ההליך ולעיתים אף למנוע אותו, במידה ומדובר בפערים הניתנים לגישור בין בני הזוג.