במדינת ישראל, תחום דיני המשפחה הוא חלק מתחום הנקרא "מעמד האישי". דיני משפחה נבדלים משאר הדינים, כיוון שסמכות השיפוט בתחום זה, שייכת לבית משפט לענייני משפחה ובנוסף קיימת סמכות מקבילה לבתי דין דתיים, הנקבעים לפי השתייכות דתית של אדם, בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין.
המאמר שלהלן יעסוק בחלק מהנושאים שעימם מתעסק עורך דין לענייני משפחה, כמו נישואין וגירושין, צוואות וירושות והסכמים בתחום המשפחה. כמו כן, נעסוק ביחס שבין בתי הדין הרבניים לבתי משפט לענייני משפחה. כל זאת לנוחיותכם/ן, קוראים וקוראות יקרים/ות:
נעיר כי מדובר במאמר כללי, שאינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין דיני משפחה, באופן פרטני.
נישואין וגירושין בישראל
לבתי דין רבניים קיימת סמכות ייחודית בנישואין וגירושין בישראל, כאשר מדובר בזוגות יהודים וזאת מתוקף חוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג–1953 (להלן: "החוק"). בני זוג שמבקשים להינשא בישראל, יוכלו לעשות כן בהתאם להוראות הדין הדתי–אישי שחל עליהם. בני זוג יהודים יינשאו לפי הוראות ההלכה היהודית. בעת גירושין, בני זוג יהודים יגישו תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. על מבקש הגירושין להגיש כתב תביעה לגירושין וכן לפרט את העובדות המקימות למקש הגירושין את עילת הגירושין. עילת גירושין נבחנת בהתאם לעילות שקבועות בדין הדתי ולא האזרחי. עילות גירושין הן למשל – בגידה, מעשה כיעור ועוד. מכאן, שבעת גירושין, כדאי מאוד להיעזר בעורך דין לענייני משפחה, בשל מורכבות הנושא.
היחס בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני
לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין. סמכות זו אינה שמורה לבית המשפט לענייני משפחה. האחרון מוסמך לעסוק בכל תחום הנוגע לסכסוכים משפחתיים. כגון – אימוץ ילדים, צוואות וירושות, משמורת ילדים, הסכמים בתחום דיני המשפחה ועוד. בתחום הגירושין, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בתביעות למשמורת ילדים, מזונות וחלוקת רכוש. במקביל, לבית הדין הרבני יש סמכות מקבילה לעסוק גם בתביעות למזונות ילדים ואישה. אך באופן רגיל, אין בסמכות בית הדין הרבני לעסוק בתביעות לחלוקת רכוש ומזונות. לשם הקניית סמכות שיפוט במקרים כאלו לבית הדין הרבני, אפשר להגיש תביעה כרוכה, הכוללת את תביעת הגירושין יחד עם הנושאים הנוספים המוזכרים כאמור. אך כל מקרה נבחן לגופו ולא תמיד מומלץ לעשות כן. לכן, חשוב להיעזר בעורך דין משפחה, באופן פרטני.
משמורת ילדים:
בעת גירושין, יש צורך להסדיר את סוגיית משמורת הילדים. כלומר, יש להכריע מי מההורים ישמש בתור הורה משמורן, אשר אמון על הגידול והטיפול השוטף בילדים. במקביל, יש להכריע כיצד ייראו הסדרי הראיה שמהם ייהנה ההורה השני. כלומר – ימים קבועים במהלך השבוע ולרוב בכל סוף שבוע שני, שבהם ההורה הלא משמורן ייהנה מגידול ילדיו. במקביל, משמורת ילדים בין הורים יכולה להיות משמורת משותפת. כמובן שעורך דין לענייני משפחה, עוסק בנושאים נוספים הנוגעים לגירושין ונישואין, כגון – חלוקת רכוש בין בני זוג, מזונות ילדים ומזונות אישה.
צוואות וירושות
הירושה היא בעצם עזבונו (דהיינו – מסת הנכסים) של אדם שנפטר והיא עוברת ליורשיו החוקיים או ליורשים שאותם מנה המנוח שנפטר – בצוואתו. הצער של בני המשפחה לאחר מות קרובם, קשה מנשוא ולכן ברוב המקרים ההתעסקות עם הירושה והצוואה אינה בראש מעניינם. זאת ועוד: נושא הירושה הוא רגיש מאוד, מהסיבה שלעיתים נוצרים סכסוכים משפחתיים לאחר המוות בעקבות הצוואה או הירושה. לכן, התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה, חשובה מאוד.
הסכמים בתחום דיני המשפחה:
תחום נוסף שבו עוסקים עורכי דין לענייני משפחה, הוא הסכמים בתחום דיני המשפחה. למשל:
הסכם ממון שמסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג בעת גירושין או בעת נישואין.
הסכם לחיים משותפים בין בני זוג שמסדיר את מרקם החיים של בני זוג שמבקשים להסדיר את מערכת היחסים שלהם.
הסכם להורות משותפת, שמשמש זוגות שחוברים יחד, לשם הבאת ילד משותף לעולם באמצעות הפריה מלאכותית ועוד.
לסיכום
עורך דין לענייני משפחה עוסק בגוון תחומים, כמו הסדרי ראיה, הסכמים בתחום דיני המשפחה, מזונות ילדים ועוד נושאים רבים. בישראל, תחום המשפחה הוא ייחודי, בשל סמכות מקבילה לשתי ערכאות. לכן, יש לפנות לייעוץ של עורך דין משפחה, על מנת לבחון מהן האפשרויות הטובות ביותר עבורכם/ן.